מקדש מלך על ספר הזהר ג:קצב

הקנאה הכא אתאחד פירוש יסוד הנקרא קנאה מתאחד עם המלכות:

קנאה אתערת עליה נ"ב קנאה גי' יוסף: מנופה בי"ג נפה כמ"ש הרמב"ם ז"ל שעומר שעורים דפסח בי"ג נפה וסלת חטים דשבועות בי"ב נפה מפני שהיא מנחה חדשה. וסלת של שאר ימות השנה שהוא דגן ישן בי"א נפה:

ודא ז' שבתות וכו' נ"ב ע"ב ס"ג בהם ז' יודי"ן ז' שבתות:

כל אילין אילנין דמבכרי וכו' נ"ב הם סוד המלאכים שהם בחיצוניות העולמות ונקראו אילנין המבכרים פירותיהם בשבועות שאז נשלם ג"כ אילנא דחיי בכל פרצופו:

חידושא דכולא הכא פי' שמתחדשים זו"ן ומזדווגים:

קישורא דכולא דעילא ותתא פי' שבת"ת מתקשרים ח"ג הנק' עילא ונ"ה הנק' תתא ועיין ריש דף צ"ד ע"א ומ"ש קישורא דמהימנותא הם או"א וכמ"ש לעיל:

אתעטר בעטרוי נ"ב שנכנסים בו כל המוחין ונק' יעקב שלימא:

על ההוא אילנא דארעא פי' יעקב אע"ה שהוא דוגמת זעיר:

בי"ב תחומין נ"ב סוד הת"ת הנק' אילנא דחיי שבו י"ב צירופי הוי"ה וסביב לו ע' ענפים עכ"ל. וכנגדו יעקב אע"ה יש לו י"ב שבטים וע' נפש. ה"ג ואתעטר בבנוי: לכל אחי זמינת ויהבת וכו'. פי' שבמ"ט ימי העומר אנו מתקנים כל פרצוף זעיר ולכך אומרת לאו"א שהם נק' מלכא: מארי לכל אחי זמינת וכו' ולי לא יהבת וכו':

כנסת ישראל מכולא נטלא חולקין פי' שמקבלת חלק מכל ספי' זעיר דמלכא קדישא נ"ב הוא זעיר:

אשתכח בעטרוי נ"ב שיש לו כל המוחין בשלימות כנסת ישראל בעטרין עילאין. נ"ב שאז ג"כ יש בה מוחין שלימים. קישורא דלעילא רישא וגולגלתא ומוחין נע"ג גולגלתא כתר. וע"ג מוחין חב"ד עכ"ל וצ"ל מהו פי' רישא ונלע"ד שיובן במ"ש הרב שעיקר הכתר הוא בסוד אור מקיף על רישא דזעיר והוא נעלם. וחיצוניות הכתר הוא שמלביש על המוחין שהם חב"ד ע"כ קיצור דבריו ולכך אמר הזוהר רישא וכו'. רישא הם עיקריות כתר שעל רישא דזעיר וגולגלתא ומוחין הם חיצוניות כתר שמלבישים על חב"ד:

קשורא אחרא פי' שקשר העליון הם כחב"ד וקשר האמצעי הם חג"ת וז"ש תרין דרועין. ונ"ב חסד וגבורה. ומ"ש דאחידן מחילא דרישא. פי' שחג"ת הארתם מחב"ד:

בתרי קשירו דאבהתא וכו' פי' בשני קשרים הנז' שהם חב"ד וחג"ת שנק' אבות קשורים עמהם נה"י וז"ש תרין קיימין דלתתא. ונ"ב נ"ה. ומה שלא הזכיר הזוהר ת"ת ויסוד לפי שת"ת הוא בכלל ח"ג והיסוד בכלל נ"ה: דאתמשכו בקיומא בתרין דרגין נע"ג בתרין דרגין סוד תרין ביעין עכ"ל ור"ל שנ"ה נמשכו ונתקיימו ע"י תרין ביעין שבהם מתבשל הזרע וז"ש לאכנשא זרעא:

לאפקא בדרגא אחרא נ"ב יסוד:

אילנא דא נ"ב ת"ת:

כולא מתקשרן ביה פי' כל הקצוות כולם מתקשרים בת"ת שהוא קו אמצעי: והוא בהו פי' שגם הוא מתקשר בהם. ונ"ב שלכך נק' ת"ת ע"ש שיוצאים ממנו פארות וענפים כנז' על פ' אשר בך אתפאר:

כדין איהו אח"ד נ"ב א"ח ד'. דכולא מתקשרן כחדא איקרי עצרת. פי' שביום שבועות כל המוחין נתקשרו בזעיר ולכן נק' עצרת. הכא דאיקרי עצרת מ"ט. פי' בשמיני עצרת. מאן עצרת אלא בההוא אתר דכולא מתקשרן כחדא איקרי עצרת כנופייא פי' מלכות:

ואי תימא הכא דאיקרי עצרת מ"ט פירוש מ"ט היום הזה נק' עצרת דהא ליכא למימר כי כל המדות העליונות באים אצלה שהרי נודע כי מזומנים לקדש עילאה. אלא בכל אינון יומי וכו' חדוותא דאילנא ממש פי' הוא ת"ת עץ החיים:

וחדוה דאורייתא פי' היא מלכות תורה שבע"פ: ובגיני' הוא יומא חד עצרת חדוותא דאורייתא ודאילנא: בס' ח"י דף ער"ה ז"ל בזוהר בפ' פנחס דף רכ"ו פירשו עצרת לשון מלכות מלשון זה יעצור בעמי רמז למלכות שמים שמתייחדת עם דודה ביחודא שלים. וע"כ כתב האר"י ז"ל שזהו הטעם שאנו מזכירים בשמיני עצרת משיב הרוח ומוריד הגשם. כי אז הוא סוד הייחוד והורדת גבורות גשמים וה"ס למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמינית כי מלכות נק' דרגא תמינאה כמ"ש בפ' חוקת ובזוהר בפ' אמור ג"כ מאן עצרת אלא וכו' ועל כן עצרת כי עצור עצר ה' בעד כל רחם שמתייחדים יחדיו. וע"ד לית חולקא בהאי יומא אלא לקב"ה וכ"י וישראל מעוררים הייחוד של החתן והכלה ובג"כ עצרת תהיה לכם ולא לזולת: