מקדש מלך על ספר הזהר ג:קצא

הא כל גופא אשתכח פי' ת"ת שהוא קו האמצעי. ביומא אחרא פי' בשמיני עצרת אתחזון יתיר מכולא נ"ב כי הוא היום טוב היותר משובח:

דכל קשירי דעילאי ותתאי פירוש פרצופים העליונים שלמעלה מזעיר וכן פרצופים התחתונים שלמטה ממנו כולם מתקשרים בו:

ועוד דאתקשר במה דלעילא נ"ב א"וא ואתקשר במה דלתתא נ"ב ו"ק שכלולים בו:

ואתקשר בכ"י פי' במ' וז"ש בסמוך ובאתר דאשתמודעא מהימנותא שר"ל באתר דא שהוא הת"ת אשתמודעא מהימנותא שהיא בינה ואבא כלול עמה בסוד וחכם בבינה ומ"ש וקשורא שלימא הם ו"ק שנקשרים בו. ומ"ש ויחודא עילאה. ה"ס הזווג שמזדווג עם המ'. וע"ד איקרי כולא אחד: פי' א"ח ד' אח הוא זעיר ד' נוקבא:

איקרי הכי פי' שגם ישראל הנקשרים בת"ת נק' אחד ויומא דיליה וכו' פי' יום שבועות:

בתוך ממש במציעות נ"ב כי ת"ת בצייור האילן הוא באמצע ומכריע בין ב' זרועות:

וע"ד פסח נ"ב חסד: וסכות נ"ב גבורה: והוא באמצעיתא נ"ב סיון ת"ת: כליל התקדש חג דייקא נ"ב שמתקדשת המ' הנק' חג בסוד קידושין:

אקריבו ישראל תבואת הארץ נ"ב כי השעורים סוד הגבו' בסוד ב"פ מנצפ"ך גי' שער"ה. והמ' נק' הארץ וזהו תבואת הארץ. ואתקשרו בההוא קישורא. פי' במ': דאיהו קדמאה מכל שאר תבואה: פי' והגבו' שהם השעורים מקבלת המ' בפסח תחלה ואח"כ החסדים בשבועות בסוד החטה חטה גי' כ"ב שהם החסדים כי כ"ב אתוון הם החסדים ומנצפ"ך הם הגבורות: