מקדש מלך על ספר הזהר ג:קפט

דאשתכח תאיבא פי' אם יאכל בשר ודגים ופירות א"כ אינו תאב בלילה למצות ומרורים ומ"ש וחד בגין פסח. פי' כיון שהוא פסח שהחמץ לא שכיח א"כ אי אפשר לעשות סעודה. וז"ש והא נהמא לא אשתכח וכו':

דלא בטילנא סעודתא דשבת פירוש כדמפרש ר' אבא בסמוך שהיה קורא מעשה מרכבה ועולה במקום סעודת שבת אבל אי אפשר לפרש דלא בטילנא כפשטיה דא"כ הרי אמר לעיל דבאושפיזיה מבטלים הסעודה אלא ודאי כמ"ש. ובמה שתירץ ר"ש קושיא דר"א לסברתו גם רב המנונא יתרץ ג"כ עכ"ל מורינו ז"ל:

והאי יומא קישורא הוא דאורייתא נ"ב שמתקשר תורה שבכתב זעיר עם תורה שבע"פ נוקבא:

כגוונא דעלמא דאתי נ"ב שיש לכל צדיק תוספת עילוי נשמה:

דיין חדוותא דאורייתא פי' יין שהיא הבינה היא משמחת לזעיר הנק' תורה:

והאי יין מעטרא למלכא וכו' נ"ב סוד המוחין הבאים מבינה לזעיר עם הלבושים שלהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א ע' אותיות כמנין י"ין וזהו יין המשמח המשומר בענביו כמ"ש בכוונת הקידוש:

אני ישנה בגלותא דמצרים נ"ב בסוד דורמיטא שהוא הסתלקות המוחין כן היתה נוקבא בסוד נקודה בלי מוחין וזהו אני ישנה:

דא קב"ה פי' זעיר בג"כ פתחי לי פתחי לי ודאי. נ"ב ר"ל שהיא שומרת הפתח והכניסה. נמצא פתחי לי ר"ל כשיבואו לך נמצאו באים לי וזהו לי בשבילי. כדי שימצאוני בעת ?יבקשוה:

שראשי וכו' בגין לאזדווגא עמך נ"ב דהיינו טל סוד טיפת ההזרעה הנמשכת מטלא דבדולחא שהוא המוח:

והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא נ"ב עיין בפ' בהעלותך מ"ש בענין רשימו זה עכ"ל וז"ל הר"חו ז"ל שם. בהגהות הרמ"ק כתב כי ג' טיפות הם תלת יו"דין והם שם השני דע"ב ו"ו"ו י"י"י ולי נראה שהציור הוא כזה ה שהם בסוד ה אחרונה דהוי"ה בסוד נערה עכ"ל שם בד' קמ"ט ע"א: