מקדש מלך על ספר הזהר ג:קעו

יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא פי' שגוף האדם ואיבריו רומזים למרכבה העליונה וכשמעלי' המת נכנסים בו הקליפות: וב"מ כאלו יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא א"נ בשייפוי דרתיכא כי האדם עצמו הוא מרכבה לז"ון:

ומעכב עבידתא וכו' זה טעם שני. זמנא חד ותרין זמנין נ"ב אמור ואמרת: והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא. פירוש שהכהן רומז לזעיר ולכך לנפש לא יטמא וכו':

דא משח רבות וכו' נ"ב שפע חכמה אבא:

מאתר דנהרא עמיקא נ"ב הנמשך מיסוד דאימא: מרישא דכל רישין נ"ב משערות אדם העליון אריך: רישא דאדם קדמאה נ"ב זעיר נק' ב"ן:

דא דיקנא יקירא פי' דיקנא דזעיר: דא כהן גדול דלעילא נ"ב שהם ח' תיקונים בתראין נק' כהן גדול עכ"ל. ור"ל שהם מתחילים מורב חסד שהוא תיקון הששי. או מכי חפץ חסד הוא. זהו מ"ש בהגהות הר"חו ז"ל אבל הר"ר צמח בפירושו לאידרא רבא כתב מרישא דכל רישין וכו' הוא יסוד דעתיק שמתלבש במצחא דאריך ונודע שעתיק נק' רישא דכל רישין: רישא דאדם קדמאה. פי' רישא דאריך הנק' אדם קדמאה: דא דיקנא יקירא. פי' דיקנא דאריך. דא כ"ג דלעילא. פי' דיקנא דזעיר הנק' כהן גדול ושיעור הכתוב כשמן הטוב שהוא הארת יסוד דעתיק על הראש דאריך. יורד על הזקן דיקנא דאריך. זקן אהרן דיקנא דזעיר. עכ"ל שם באידרא: