מקדש מלך על ספר הזהר ג:קעד

מאן שנה דא קב"ה פי' שנה סתם הוא זעיר כמ"ש בפרשת בהעלותך דף קנ"ב ע"א וז"ל חדש דא סיהרא שנה דא שמשא עכ"ל והכא דכתיב שנה הרביעית היינו המ' וז"ש ותנינן שנה הרביעית דא כ"י. ונ"ב שנה גי' ספירה. ושיעור הכתוב ובשנה הרביעית שהיא מ' ספירה הרביעית היא קידש והילולא להוי"ה שהיא זעיר דהיינו שמזדווגת עם זעיר ולכן בשנה הרביעית לנטיעת האילן שהוא רומז למ' שהיא שנה הרביעית אזי ג"כ כל פריו מעלים אותו לירושלים לאוכלו שם והיינו נטע רבעי ומשם ואילך כיון שהפרי נתברך מזו"ן מותר לאוכלו:

בגין דאיהו קאים וכו' רומז לזעיר ומ"ש ורמז לכהנא וכו' פי' חסד דכתיב והדרת פני זקן דאיהו בעלמא פי' שת"ח שנקרא זקן צריך לעמוד מפניו שגם הוא רומז לזעיר. מכאן רמז לתורה שבכתב וכו' נ"ב והדרת פני זקן. והדר סוד היסוד ועטרה והם תורה שבכתב ותורה שבע"פ עכ"ל. נמצא שר"ש שאמר רמז לתורה שבכתב מפיק לה ממלת והדרת. ומורינו ז"ל כתב נלע"ד שר"ש דריש לה כמ"ש בס' הליקוטים מפני שיבה תקום אריך. והדרת פני זקן זעיר. ויראת מאלהיך מ'. וז"ש רשב"י מכאן רומז לתורה שבכתב ותורה שבע"פ דדריש לה מוהדרת ומויראת מאלהיך שהם זו"ן.