מקדש מלך על ספר הזהר ג:קעג

קרבנא דקין הוה פשתן ז"ל הרב בליקוטים הנה אמרו רז"ל החוכר שדה מחבירו פחות מז' שנים לא יזרענה פשתן. לז' שנים יזרענה שנה ראשונה כי הפשתן לוקח כח הקרקע עד שבעה שנים ומכחישו וז"ס ויבא קין מפרי האדמה וכו' פרי א' שהוא יונק כל כח האדמה ומזה הוציאו רז"ל לומר שפשתן היה עכ"ל. ולכך מחק הרב תיבות אלו שאמר מכאן ידיע דהא פשתן מס"ת וכו'. דאינו כן אלא כמ"ש הרב דמנחה כתיב ולא קרבן ועוד דגם בהבל כתיב מנחתו וכו' אלא כמ"ש בשם הרב: ה"ג לאו דא כדא וכו':

דהא אילנא לא עביד פירין אלא בארעא פי' אילן שנוטעים בארץ אינו עושה פירות אלא בכח הקרקע שבו נטוע. ומ"ש וארעא לא עבדא פירין וכו' היינו ע"ד הסוד שארעא היא מ' ונ"ב נוקבא אינה יכולה לעשות פרי אם לא יש מ"ד דזעיר. וחילא אחרא היינו זעיר: כמה דנוקבא אשה שבעוה"ז:

בתר תלת עידואן פי' ולכך שלישי לבטן הואטוב כמ"ש בש"ס עגלא תילתא:

בתר דנפיק וכו' חזר לדבריו דאילן אין בישולו נשלם רק עד ג' שנים: תושבחן לשבחא ליה לקב"ה וכו'. פירוש קודש הילולים הוא לשון שבח: ומ"ש עד הכא. פירוש זה הפשט מכאן ואילך רזא דמלה: