מקדש מלך על ספר הזהר ג:קנז

ביעא דקושטא וכו' נ"ב ביעא דקושטא היא הי"וד שהיא כביצה שאין לה פה אלא סתומה מכל צדדיה. כך עולם האצילות שהיא היו"ד והיה סתום באויר הסתום הקדמון הנק' כתר עליון כמ"ש הזוהר בטש ביהמאן דלא בטש ונתפשטה נקודה ונשאר אור ומכח הגבורות נתבקעה הנקודה לד' אותיות תרין סלקין הם י"ה וחד מאיך היא ה' אחרונה וחד נביע הוא ו' המשפיע תמיד דרך היסוד:

עבדת קמיה דר"ש וכו' נ"ב ר"ל שדימה עולם המחשבה לעוף לפי שרש"בי היה דבוק עם השכינה פה אל פה אדבר בו:א"ל עד לא יתבקע ביעא. נ"ב ר"ל קודם שיתגלה הסוד שבאידרא יסתלק עכ"ל. ואי גרסינן וחד רביע נמי א"ש שיסוד מזדווג עמה:

הכא כתיב סוד ה' ליריאיו פירוש הוא הסוד שמפרש לקמן כמ"ש דתנינן בשעתא דחויא תקיפא וכו' והוא סוד גדול. קכ"ה זיני מסאבותא. פי' ק"ך צירופי אלהים וה' אותיות השרש. והם גי' מסכה: וכ"ז רברבין. פי' נגד כ"ז אותיות התורה: מתאחדן בנוקבי. פי' אשה שבעוה"ז. ההוא שערא דרבי עיין בפ' פנחס דף רמ"ח ע"ב שאמר ומזעיר מריט בשערא בגין דבעי לאסרקא רישא וכו' משמע משם דהיינו השער שניטל בשעה שסורקת שערה. ולישנא דהכא לאו דוקא: אלף וד' מאה וה' זינין. פי' ה' פעמים מנצפ"ך עם ה' כוללים הם אלף ת"ה: