מקדש מלך על ספר הזהר ג:קנח

עלי ודאי פי' הביאו כפרה לדחות הקליפה שעלי שלא תינק מהמ' ודריש עלי סמוך לי והביא ראיה מפ' שרפים עומדים ממעל לו ומפסוק הנועדים על ה': אלא כולא בחד דרגא סליקו וכו'. פי' מדי חדש היא המ' ומדי שבת הוא זעיר: ליום השבת ממש שבחא דקא משבח קב"ה. פי' זעיר שהוא יום השבת. משבח לפרצופים העליונים: וע"ד על עולת התמיד דייקא. פי' עולת תמיד במ' ועולת שבת בזעיר שהוא ע"ג המ': בגין דבנין במזלא קדישא וכו'. פי' במזלא דאריך וזהו על ה' כיה' הוא זעיר ואריך הוא עליו: וכן השלך על ה' יהבך הוא אריך ג"כ שהוא ע"ג זעיר:

על זאת ודאי פי' זאת היא מ' וזעיר הוא על המ' ולו יתפלל כל חסיד והביא פ' זה אגב פ' על ה' אע"ג דהתם באריך והכא בזעיר. אבל לעת מצא כמה דכתיב דרשו ה' וכו' דהיינו בעשרת ימי תשובה שהתשובה היא באימא. ונה"י דאימא בזעיר. ולכן אמר הכתוב על זאת שהוא זעיר יתפלל כל חסיד לעת מצא דהיינו בעשרת ימי תשובה שאזי מתגלית אימא ונה"י דאימא בזעיר:

ד"א לעת מצא בשעתא דנהרין וכו' פי' הארות אימא היוצאים מיסוד דידה בתוך זעיר ומאירים לחג"ת וז"ש ומסתפקי אבהן שהם חג"ת:

רק לשטף דא עמיקא וכו' פי' לבינה עצמה אין מי שישיגנה והיא נק' שטף מים רבים ולכך אליו לא יגיעו רק לזעיר שבתוכו הארות אימא ולכך אמר הכתוב ברישא על זאת דהיינו לזעיר שהוא ע"ג המ' ונה"י דאימא בתוכו:

ה"ג זכאין אינון צדיקייא דכמה גניזין וכו': בנועם ה' פי' הארה שבאה מאריך לאימא הנק' נועם ואימא נותנת לזעיר הנק' ה' וזהו נועם ה': אלא יעשה ודאי וכו'. פי' בני חיי ומזוני הם במזלא דאריך. ויעשה שהוא נסתר הוא באריך ולכך הביא ג' פסוקים. יוסף על ימיך וכו' היינו חיי. השלך על ה' וכו' היינו מזוני. ותתפלל על ה' היינו בני וכולם במזלא דאריך תליין וכן כתב בזוהר בפ' ואתחנן דף רס"ז וז"ל יעשה למחכה לו תעשה מבע"ל וכו': נועם ה' ההוא דאתיא מעתיקא קדישא דההוא נועם מעתיקא עילאה נפקא. וכתב הרח"ו שם הבינה נק' נועם בקבלתה מן הכתר והנועם העליון וסיים שם הזוהר יעשה מאן הוא עתיקא סתימאה דכולא דהא ביה תליא עכ"ל. הרי בהדיא שיעשה למחכה לו הוא אריך לכך לא אמר תעשה דמשמע לבינה אומרים הנק' אלהים אלא יעשה הוא אריך: