מקדש מלך על ספר הזהר ג:טו

דפולהנא דלתתא הוה סליק פי' קטורת שהיו עושים למטה:

שמן וקטורת ישמח לב פי' שמן שהוא אבא וקטרת שהיא אימא ישמח לב שהוא זעיר וכן פי' הרב בליקוטים: ואיתימא ויאמר אליו האלהים וכו' מחטוא לי וכו' ש"מ שהקב"ה הוא שאמר לו כן שמנעו כדי שלא יחטא לפניו. ואם נפרש אלהים הוא ס"א אין הכתוב מתיישב. ולכך מקשה ואי תימא וכו' ותירץ הכי הוא ודאי ר"ל לעולם על הס"א מדבר כמו אלהים הנאמר בבלעם וכל הפסוק מפרשו על הס"א: ה"ג בגין דחטאה לאו ביה קיימא. ור"ל ששני הכרחים יש שלא נפרש מחטוא לשון חטא כי הוא חסר א'. ועוד בגין דחטאה וכו' דהיינו כיון שהס"א הוא המדבר איך יאמר מחטוא לי ל' חטא דהא לאו ביה קיימא א"כ עכ"ל שאינו ל' חטא אלא הכי אוליפנא שהוא לשון מחט:

מאי משמע פי' מה תועלת למדנו מזה ומאי קמ"ל ותירץ דבחובי וכו' ר"ל דאשמועי' טובא כמ"ש מחטוא לי שהוא לשון מחט ללמדנו שבחובין דלתתא פוגמים לעילא במקום שהם אחוזים בו כגון אבימלך שאחוז בס"א הזיק לס"א. וישראל פוגמים ח"ו בקדושה:

אן הוא שמחה אן הוא רננה פי' שמחה בחסד רננה בגבורה. בגין דאיהו רחיקא מן דינא תדיר. פי' שהכהן אינו עושה רק דברים שגורמים הרחמים כקרבנו' וכדומה אבל הדין רחוק ממנו כמ"ש הזוהר בפ' נשא שאפי' שחיטת הקרבן זר שוחט. וכהנא אסיר ליה למיעבד דינא ולכך שמחה שהוא חסד בכהנא אתקיים: ומ"ש ועוד דהא כתרא וכו'. פי' מלבד טעם הראשון עוד מפני שמדתו חסד לכך שמחה היא בכהנא: