מקדש מלך על ספר הזהר ג:טז

כדין כתיב דעו כי ה' הוא האלהים פי' למתק גבורה שהיא אלהים ע"י החסד שהוא הוי"ה. שני פתחים ס"ד. והלא כמה ב"ה יש שאין לה אלא פתח א' שיעור ב' פתחים פי' שלא ישב סמוך לפתח אלא יכנס שיעור ב' פתחים:

שירותא דדרגין חסד ופחד פי' כמ"ש הרב ששני שלישי החסד נעשו חכמה דזעיר. ושני שלישי הגבורה נעשו בינה. ונודע שכתר אינו מן המנין נמצא שחסד וגבורה הם שירותא דדרגין:

דא שלימו דילה פי' שהמ' בניינה מהגבורות הנק' רננה:

דשמחה בלב ורננה בפה פי' שמחה היא מ' והיא בלב שיוצאת נגד לב של זעיר כמ"ש הרב ז"ל בכמה דוכתי. ורננה שהם הגבורות הם בפה כמ"ש הרב בליקוטים שהגבורות הם ה' מוצאות הפה דזעיר וז"ש הזוהר ורננה בפה:

כדין דעו כי ה' הוא האלהים פי' לזווג זעיר הנק' הוי"ה עם המ' הנק' אלהים וז"ש דבעי לבתר לייחדא שמא קדישא כדקא יאות ולקשרא דא בדא דהיינו לייחד יה"ו שהוא זעיר עם ה' אחרונה שהיא המ' ולכ"א ולייחדא שמא קדישא. ומ"ש ולקשרא דא בדא. פי' לקשר מ' עם זעיר: אי כולא חד אמאי שנייא דא מן דא פי' אם כל אדם בין עני בין עשיר יכול להקריב אפי' מן העוף לעולה. למה עשתה התורה ג' פרשיות מן הבקר ומן הצאן ומן העוף כיון שאפילו עשיר יכול להקריב אפי' מן העוף ותירץ שהעשיר מן הבקר דוקא ומינה מן הצאן לבינוני ומן העוף לעני:

א"ר אלעזר כמה דהוה חטאה וכו' פי' ר"א פליג אר' יוסי שאמר שהתורה צוותה לפי הממון אלא הטעם לפי החטא כדמפרש: