מקדש מלך על ספר הזהר ג:קלד

בעוד דאנא בגלותא וכו' ושיעור הכתוב לפי דבר אחר ר"ל בעוד שאני בגלות ונפשי מנועה מן העבירות והיא ברשותי. אויתיך להחזירני למקומי ודריש בלילה לשון גלו' שהוא דומה לליל'. אף רוחי בקרבי אשחרך ר"ל אע"פי שאני בגלות עכ"ז רוחי בקרבי רוח הקדש לא אתעדי מנאי ולכן אשחרך: ר' יצחק אמר ר"י מפרש שישראל אומרים בעוד שנפשי בי דהיינו קודם שאישן אויתיך בלילה. לפי שהשעה צריכה לכך שאזי עולה הנפש למעלה. אף רוחי וכו' פי' בבוקר שבאה לי הרוח אשחרך ונקט רוח ביום ונפש בלילה שכן הוא ע"ד הסוד:

בזמנא דמשפט וכו' ושיעור הכתוב כי כאשר נמשך הארת זעיר הנק' משפטיך לארץ שהיא המ' אזי צדק למדו יושבי תבל דהיינו שבני אדם יכולים לסבול דינים דצדק שהיא המ' כיון שנמתקו דיניה ע"י זעיר: דא כ"י פי' נפשי היא המ' ואומרים ישראל אתה המ' הנק' נפשי אויתיך בלילה ואומרים לזעיר הנק' רוח אף רוחי בקרבי. אתה הנק' רוח. ואתה בקרבי אשחרך:

קב"ה אתי לאשתעשעא וכו' יש בו שני פירושים כמ"ש הרב בכ"מ דהיינו או הקב"ה הוא יעקב המזדווג עם לאה הנק' גן עדן. ונשמות הצדיקים עולים בה בסוד מ"ן או הקב"ה היא רחל היורדת לבריאה הנק' ג"ע ומשתעשע' בתורת הצדיקים:

מההוא שקיו דנחלא פי' שהק"בה והצדיקים מקבלים הארה מיסוד דאימא: וכל מאן דאשתדל באורייתא בעו"הז: זכי לאשתעשעא וכו' פי' מקבל הארה מיסוד דאימא עם הצדיקים שבג"ע: