מקדש מלך על ספר הזהר ג:קל

אהי"ה דא כללא דכולא פי' אריך ועיין פ' ויקרא בדף י"א ע"א: בתר דנפקי מניה שירותא וכו'. פי' אחר שיצאו מאריך אבא הנקרא שירותא וההוא נהר שהיא בינה נתעברה בזו"ן. כדין איקרי אשר אהי"ה שהם או"א אשר אב"א שהוא ראש. ואהי"ה בינה: אהי"ה זמין לאמשכא ולאולדא כולא. פי' כמ"ש הרב שאהי"ה מורה על העיבור. ומ"ש אהי"ה כלו' השתא אנא הוא וכו'. פי' חזר לפרש הענין היטב שאהי"ה הא' הוא אריך. אשר אהי"ה הם או"א. ואימא נתעברה: ולאתגליא שמא עילאה. פי' זעיר הנקרא הוי"ה. אהי"ה דא הוא פרטא. פי' בינה. ואהיה הג' הזה מורה על זמן הלידה דזעיר שאימא ילדתו כדמפרש בסמוך ולכך קראה פרטא. ואי גרסי' הוי"ה דא הוא פרטא א"ש שהוא זעיר הנק' הוי"ה: אשר בקיטורא דעידונא. פי' בקשר העדון שהוא אבא הנק' עדן. קסטירא עילאה שהיא אימא בחברותא אשתכח. דהיינו שמתחברת עם אבא ומזדווגים ומתעברת מזעיר. ולכך נכתב ע"ג בקיטורא קשר וע"ג קסטירא אוהל כי אהל היא בינה:

כמד"א באשרי פי' שבינה נק' אשר על שם שמתחברת עם אבא הנק' אשר שהוא ראש:

אהי"ה זמינא לאולדא פי' אהי"ה הג' מורה על זמן הלידה וכדבסמוך. ה"ג לבתר אפיק ההוא נהרא דאיהו אימא עילאה. ור"ל שאריך הוציא אימא המזדווגת עם אבא ומתעברת בזעיר. ואמר הוי"ה דא פרטא פי' זעיר הנק' הוי"ה. איזדהר דלא למיכתב שמא קדישא. פי' ר"א היה כלול בכל והיה סופר מובהק לכך אמר לו אביו איזדהר וכו'. כללא דדכר ונוקבא. פי' ו"ד דיו"ד הם זו"ן נמצא שהיו"ד שהוא בחי' אבא הוא כולל זכר ונקבה. קוצא דיו"ד הוא אריך. לבתר יו"ד אפיק לקמיה ההוא נהר. פי' אחר שאריך רמוז בקוץ היו"ד. עוד יו"ד אפיק ההוא נהר ור"ל ו"ד דיו"ד הם ג"כ צורת ה שהיא בינה שכלולה באבא בסוד הבן בחכמה וממנו יצאה:

ואעפ"י שאריך הוציא או"א מ"מ יגם אבא נותן הארה לאימא כמ"ש הרב בדרוש המקיפים באוצ"ח יוצא ולא יצא פי' שזווג או"א תדיר ולא פסיק. והא הכא ג' פי' אימא וזו"ן כולם יצאו מאבא. ואיך אמר ונהר יוצא. דמשמע אימא לבד היא שיצאה מאבא. ותירץ הכי הוא ודאי וכו' ר"ל באמצעות אימא יצאו זו"ן מאבא ולפי שהעיקר שיצא מאבא היא בינה לכך כתיב ונהר יוצא וכו'. דינקא לון אימא ואתעברת מנייהו. הקשה האר"י ז"ל שהעיבור הוא קודם היניקה ואיך אמר דינקא להו ואתעברת מנייהו. ותירץ הרב ז"ל בליקוטים דאיירי בעיבור שני דמוחין שהוא אחרהיניקה. ולכ"א דינקא להו אימא ואתעברת מנייהו. כגוונא דא #ה בציור זה לרמוז על יש"ס ותבונה. אחסנתא דאו"א פי' הם המוחין שלקחו או"א לחלקם שהם פרקין עילאין ופרקין אמצעיים דחו"ג דאריך ומשם יורש זעיר מוחין דיליה וז"ש והאי ירית אחסנתא דאו"א. ומ"ש וירית תרין חולקין. פי' הם תרין כתפין דחו"ג דאריך שהם תרין עטרין דזעיר ולא לקחו אותם או"א לחלקם אלא הם מונחים לצורך זעיר בפיקדון וז"ש וירית תרין חולקין. ו' #ה' כחדא נ"ב הציור הוא כך #ה כמה דה' קדמאה י"ה כחדא. פי' שבה' ראשונה דהוי"ה יש בה י"ה בניור כזה #י"ה לרמוז על יש"ס ותבונה בסוד וחכם בבינה כמ"ש באוצ"ח דרוש יש"ס ותבונה. אוף הכא וה כחדא. פי' שגם בה' אחרונה דהוי"ה יש בה ו"ה כזה #ה. הדר ואמר מציון נ"ב יסוד דדכורא ואתר חד דאיקרי ציון עלה פי' ציון שבנה דוד שהיא בתוך ירושלים ממנו מתברכת ירושלים. ובהאי אתר דציון פי' יסוד דזעיר. שארי עלמא לאתבנאה פי' מלכות. אלהים הופיע. פי' מ' הנק' אלהים הופעתה והארתה מציון שהוא יסוד דזעיר: