מקדש מלך על ספר הזהר ג:קיא

אלא אתכוון בקדושה פי' שיצחק בשעת תשמיש היה מהרהר באילן הקדוש וכשסיים והיה מהרהר בקליפה שהוא סיום הקדוש' אזי יצאה טיפת עשו. ואח"כ חזר להרהר בקדושה ואז יצאה טיפת יעקב שהיא שניי'. ומכאן ראיה למ"ש הרב ע"ש א"ח שמותר להרהר בדברי תורה בשעת תשמיש ודקדק כן ממ"ש בגמרא בכל מקום מותר להרהר חוץ מב"ה ובית המרחץ וק' בכל לאתויי מאי אלא לרבות אפי' בשעת תשמיש אבל יזהר שלא יגע בבשרו: עם יפה עינים וטוב רואי נ"ב היינו בסוד התיקון סוד מהיטבאל אבל עשו סוד מלכין דמיתו בלי תיקון בסוד עשו הוא אדום:

אלא דכוונה דרעותא וכו' פי' כיון שיצחק היה מכוין באילן הקדוש שהוא בחי' יעקב נמצא שיעקב הוא בוכרא במחשבה:

זמינא ירושלים פי' מלכות: עד כורסי יקרא נ"ב בינה: והיה אור הלבנה נ"ב מ': כאור החמה נ"ב בינה: ואור החמה יהי' שבעתיים. פי' הרב בס' אור ישראל דהיינו ז"ת דעתיק. ועיין בפ' תזריע דף מ"ג ע"א שכתבנו שם בשם הרב ששבעת ימי בראשית הם שבעה תחתונות דעתיק ע"ש:

ויקרא אל משה פי' מ'. וידבר ה' אליו הוא זעיר ואל משה אמר מ' אמרה לו עלה אל ה' לזעיר. דרגא חד. פירוש מלכות שהדיבור במלכות ואמירה בזעיר: