מקדש מלך על ספר הזהר ג:קה

כקורבנא נ"ב מ"ן על מדבחא. נ"ב יסו' דנוקבא כהנא עילאה נ"ב מיכ"אל המקריב אותה: בר מההוא לישנא בישא. נ"ב רבי יהודה לקמן פליג אהאי וס"ל דיש לו תשובה עכ"ל. אבל בראשית חכמה כתב שגם ר' יצחק שאמר בר מההוא לישנא בישא ר"ל שתשובתו קשה ועכ"פ התשובה מועלת לו. ולפי דבריו לא פליג ר"י דלקמן. מאן דהות מהימנא וכו' פי' ירושלים שבעוה"ז ומפ' מלאתי משפט צדק פי' שהיה בה הארת זעיר והארת המ: רוחא דקטולי נ"ב זה רוח עועים במקום רוח הקדש ולעתיד כתיב ושפכתי את רוחי על בית דוד בסוד ההוא רוחא דשבק בגווה וזהו ורוח נכון חדש בקרבי. זאת תהי' ודאי נ"ב נוקבא:

לקבלי' לאתפרעא מני' נ"ב כי לה"ר פוגם בתבונ' כנודע מסוד ד' כתות אינם מקבלים פני שכינה וז"ש לקבלי': דהא ההוא עץ ארז לא אשתרש נטיעוי נ"ב עץ ארז נק' הזעיר כי הו"ק הם כנטיעות שהיו בלבנון והזעיר כוללם עכ"ל: אזוב למה. פי' בשלמא עץ ארז שרומז לזעיר יש בו מוחין דאבא שהוא לבנון שייך למצורע להביאו לפי שאין הנגעים באים אלא בהסתלקות מוחין דאבא מזעיר כמ"ש הרב לכך כשנטהר מביא עץ ארז שהוא מלבנון לרמוז שיחזרו מוחין דאבא לזעיר וידחו הצרעת ובזה נטהר. אבל אזוב למה ועוד ומאי איהו דהיינו לאיזה ספירה רומז: