מקדש מלך על ספר הזהר ג:קד

שדין כתיב פי' מ' וכמ"ש בפ' וארא: הבו יקר לבריה וכו' נ"ב כי התורה סוד התפארת ולכן העוסק בה נק' בן לקב"ה וזוכה לכינוי זה של בן. ובפ' משפטים אמר שבחי' הרוח נקרא בן לקב"ה. דתנן חרב אית ליה לקב"ה נ"ב חרב נק' שם ב"ן דנוקבא כמ"ש בדרוש חרב פיפיות בק"ש והנה ע"ב קד"ם דנוקבא גי' חר"ב. וחרב הוא מכח ב"ן זה כמ"ש בדרוש ק"ש. וחרבי תאכל בשר נ"ב לשון נקבה: דביה דאין לחייביא ושיעור הכתוב כי חמה עונות חרב ר"ל כי חרב שהיא המ' מלאה חמה על עון זה הנזכר ברישא דקרא שהוא לשון הרע. ותרעין סתימין נ"ב דג"ע ור"ל יסוד ומ' דנוקבא שהם ציון וירושלים: נוקבא דתהומא רבא. פירוש בינה דבריאה דקליפה כמ"ש הרב ז"ל:

וקב"ה עאל וכו' פי' יע"קב ולאה. א"נ קב"ה היא רחל כמ"ש בכ"מ. ותרעא דאברהם נ"ב פתח היסוד פתח האהל ואברהם יושב שם בסוד טיפת לובן דאיתגלייא בפום אמה. ויטע אצל בבאר שבע. פירוש הכנסת העטרה במלכות כמ"ש בפ' ויקרא דף כ"ב ע"ב ע"ש: