מקדש מלך על ספר הזהר ב:עב

ואני תפלתי לך ה' עת רצון: יובן במ"ש הרב שבחצות לילה מתגלה יסוד דעתיק שהוא במצח דאריך הנק' רנון וז"ש עת רצון דהיינו בחצי לילה:

אם אלו לא הוו רישין לעמא וכו' ב' פירושים מפרש בפסוק לא אדונים וכו' אם אלו לא היו אדונים לישראל אלא שישראל הלכו לבדם להלחם עם רמות גלעד ודאי שישובו איש לביתו לשלום ופי' שני הוא מ"ש כולהו משתזבן אי רישיהון מתפסן אם אדונים אלו נתפסו בעונם ומתו אזי ישראל ישובו בשלום.

בשעתא דקב"ה הוא יעקב אתחזי על גנתא פי' לאה

כל גנתא אתכנש ולא אתפרש מעדן פי' שחוזרים לאה ורחל פרצוף אחד ולוקחת לאה מרחל ט' ספירותיה בהלואה כמ"ש הרב בכוונת שמע שעל המטה וז"ש כל גנתא דהיינו לאה ורחל שנק' גנים. ולא אתפרש היינו שנה"י דאימא נכנסים בהם כמ"ש הרב ואימ' נק' עדן שבלילה מסתלקים נה"י דאימ' מזעיר ונכנסים בלאה ורחל. צרורא דחיי שצורת אל חי בתוכה שהוא היסוד.

דתמן מתעדנין צדיקייא פי' שעולים בסוד מ"ן: