מקדש מלך על ספר הזהר ב:תקכד

ה"ג ואי ההוא בר נש תב לסורחני דחובוי ולא כד"א. מחשבה נ"ב י' ורעותא דלבא נ"ב ה' וקלא ו' ומלה דשפוון ה' אחרונה.

כגוונא דאיהו לעילא פי' כשם שלמעלה יש יחוד בין או"א שהם י"ה ובין ז"ון שהם ו"ה. כך ע"י תפלתו שיש בה הנז' שהם מחשבה וכו' הוא עושה יחוד בין א"וא וז"ון ה"ג אלין ד' מקשרין קשרין. לבתר דקשרין קשרין כולא כחד' איתעבידו כולהו רתיכא חדא לאשרא' עלייהו שכינתא כולהו ד' סמכין. ובהגה' ד"א יש בלבול ופי' ד' הנז"ל של אדם שהם מחשבה וכו' מקשרים הקשרים שלמעלה שהם א"וא וז"ון שנק' גם הם כך. לבתר דקשרין וכו' ר"ל אחר שקישר הקשרים הנז' אז. כל הד' של אדם הנז' ביחד נעשו מרכבה אל השכינה.

לאתעטרא בהו פי' השכינה הנז' מתעטרת בהם ונסמכת עליהם כמ"ש ושכינתא איסתמיך עלייהו מחשבה אפיק רעותא רעותא דנפיק מגו מחשבה אפיק קלא ה"ג. ור"ל מחשבה שהוא אבא הוציא הבינה הנק' רעותא. ובינה שיצאה מאבא הוציאה זעיר הנק' רול.

קלא דאשתמע סליק וכו': פי' זעיר הנק' קול הנשמע עולה בסוד מ"ן לא"וא וז"ש סליק לקשרא קשרין מתתא לעילא:

היכלין תתאין בעילאין פי' ז"ון הם היכלין תתאין שעלו בעילאין שהם א"וא:

קלא דאיהו קשיר קשרין וכו' פי' שקול האדם שבעו"הז שמכוין בתפלתו סמיך אלין ד' מחשבה וכו' דהיינו סומך אבא הנק' מחשבה: ובינה הנק' רעותא וז"ון הנק' קלא ומלה.

סמיכו בסיומא דקישור' פי' במלכות נכלל הכל וז"ש אתר דכולא אתקשר ביה כחדא ה"ג וגרמת מיתה לגרמך:

דוד הוה קיומא ונעיץ במקורא דמיין נבעין פי' דוד הוא בחינת המלכות הנק' ג"כ דוד: ונודע כי המ' התכוננותה משני חסדים וב' שלישים המגולים שהם גי' ע' כמ"ש הרב בסוד ע' שנה של דוד וז"ש נעיץ במקורא דמיין נבעין שהם החסדים הנזכרים נמצא שדוד העליון שהיא המלכות יונק מהחסדים וכן דה"עה יונק מהחסדים:

אע"ג דנחית מדרגוי לדרגא תתאה פירוש לחוצה לארץ הנק' דרגא תתאה שהיא בחינת עשייה כנודע. אפ"ה קם בקיומיה ולא עאל לס"א אע"פי שבעשייה שם הם הקליפות: