מקדש מלך על ספר הזהר ב:תקכא

היכלא שביעאה פירוש הוא היכל ק"ק הנז'.

דאיהו מקורא דחיי פי' קרי להיכל זה מקורא דחיי לגבי היכלות שתחתיו.

מעילא לתתא פירוש היכל זה הוא ראשון מלמעלה למטה

ולנטלא שביעאה מתתא פי' היכל לבנת הספיר שגם הוא היכל הז' וז"ש לאתחברא דא בדא שביעאה בשביעאה דהיינו היכל לבנת הספיר בהיכל ק"ק. ברוך וכו' היא מלכות דאצילו'. ה"ג כלילא בחיזון ושרפים ואופנים. ור"ל שמ' כלולה מיצירה ששם חיות. ומבריאה ששם השרפים ומעשיה ששם האופנים ומ"ש כולהו היכלין. פירוש מלבד שכוללת פרצופים שבב"יע שהם הפנימיות גם כוללת החיצוניו' ששם ההיכלות.

רבויא דרזא בק"ק דשריא בגויה בגניזו פירוש כמ"ש הרב בס"הכ וז"ל והנה מה שעולה עתה אל האצילו' הוא סוד ט' ספירות דמ' האצילו' הנתונים בהיכל ק"ק דבריאה ועולים יחד למעל' באצילו' וכל שאר העולמו' כלולים זה בזה עד שנמצאו כולם כלולים בהיכל ק"ק דבריאה והוא כלול במ' דאצילו'. אבל כתר דמ' דאצילו' כבר עלה בבוקר ע"י תורת הצדיקים כנודע עכ"ל. ולכך אמר רבויא דרזא דק"ק דהיינו היכל ק"ק וכל העולמות כלולים בו הוא בתוך המ' וז"ש דשריא בגויה בגניזו.

וכדין איקרי ברוך וכו' פי' כשנכללים בהיכל אלו הנז' נק' ברוך

דכולהו כ"ב אתוון ודא הוא את וכו' פירוש אתה את שהם כ"ב אתוון מביאים אותם לה' אחרונה: ה"ג דכליל לון מעילא האי ה' וכניש לון בגויה. ור"ל שמקבלת כ"ב אתוון מבינה כנודע:

בההוא נהר דאחיד בה: פי' יסוד דזעיר שהוא מעלה אותה מבריאה לאצילות כמ"ש הרב בכוונת סומך גאולה לתפלה

ובזה הנערה באה פי' ע"י יסוד הנק' זה הנערה שהיא מ' באה אל המלך שהוא זעיר להזדווג עמו.

וכדין את כל אשר תאמר וכו': פי' כ"ב אתוון הנק' את שהם מא' עד ת' שאומרת ומבקשת לקבל':

ינתן לה ודא איהו רזא ברוך אתה: פי' שהמ' היא באחורי היסוד במלת ברוך של תפלה כמ"ש הרב ומקבלת כ"ב אתוון במלת אתה ה' אלהינו דא איהו קשורא וכו' פי' ה' היא מ' שמקבלת מבינה הנקרא אלהינו וז"ש דא איהו קשור' דמלכא עילאה לעילא שהיא בינה. בהאי שהיא מ' הנז'.

דא רזא דאבהן לברכ' ליה פי' חג"ת המברכים השכינה:

לנטרא לון פירש שהיא הפתח ושומרת זעיר בסוד שומר ישראל: ועיין בפ' בשלח דף נ"א ע"א. ובגין דיתברכון כל חד מנה כתב מורינו שהכוונה שאמר ר"ש באבות בכאן היא כוונה אחרת זולת מ"ש האר"י ז"ל בסה"כ כי ע' פנים לתורה ומ"ש הזוהר ובגין דיתברכין כל חד מנ"ה קאי אבינה ור"ל הנ"זל בשביל שיהיו חג"ת מתברכים מהבינה לכך בעי לאדכרא לה וכו' דהיינו שאומרים אלהי אברהם וכו' שהבינה היא אלוה אברהם יצחק ויעקב שהם חג"ת. ולכן בכל אחד אנו מזכירי' אותה בסוד אלהי:

ולבתר יתכנשון כולהו פירוש אחר שמתברכים מהבינה כדי שיכולו לעלות אח"כ עולים אליה לינק ממנה. ה"ג ומתעטרי בהדה.

בקדמיתא מעילא לתתא פירוש בתחלה באלהי אברהם וכו' מביאים הארת הבינה שהיא אלוה לאברהם כדי שיוכלו לעלות:

ומ"ש והשתא מתתא וכו' פירוש כמ"ש אחר שקבלו הארה עולים ממטה למעלה ונכללים בה. שהאל היא הבינה כנודע שעיקריות שם ס"ג ייא"י גי' אל. והגדול הגבור והנורא הם חג"ת הנכללים בה וז"ש דכיון דאמר האל הגדול וכו'. ה"ג ובההוא השתחואה דאמר וכו'.

בכללא דא דימינא פירוש שברכת אבות היא כנגד החסד.

ת"ח היכלא שביעאה פירוש בינה. וז"ש דמלכא עילאה שהיא בינה מתעטרין בה אבהן שהם חג"ת.

איהו היכלא דא פירוש עדין הם בבינה שהיא היכלא שביעאה ולכך אמר וכד אפיק וכו' דהיינו שהוציאתם הבינה לחג"ת הנזכר הטעם הוא בגין האי נערה שהיא מלכות כדי לתקנה. ה"ג וכד אפיק לון מתברכן:

ואע"ג דהא איתכלילו היכלין בהיכלין פירוש היא תמיה עומדת ור"ל אף על פי שנכללו היכלין תתאין בהיכלין עילאין עכ"ז צריך ברכה מהבינה. וז"ש והשתא איתאחדו באינון ברכאן וכו'.

חד היכלא שביעאה: פי' בינה כמש"ל:

ברזא דשמא וכו' בו"כו וכו'. פירוש שאימא היא אה"יה. ואותיו' שאחרי אהי"ה הם בו"כו ברכה וחסד כח ומשפט: פירוש הם חג"תם ברכה מלכות. חסד כפשוטו כח גבורה משפט ת"ת. ה"ג ורזא דא הוא רזא דאהי"ה ופירוש כמ"ש בו"כו הוא אחורים דאהי"ה.

בגין דאלין אתוון כללא דכולא פירוש אותיות אהי"ה.

בגין דאלין אתוון אפיקו לון פירוש אותיות אהי"ה הוציאו אותיות בו"כו.

כללא דאבהן ודא איהו דמתחברא וכו' פירוש כמ"ש שהם חג"תם.

דא אחידת ברכאן מנייהו ברזא דהיכלא חמישאה: פירוש במגן אברהם מקבלת המלכות ברכות מח"גת ע"י החסד כי מגן היא מלכות כמ"ש לעיל דף רכ"ד ע"ב ואברהם הוא החסד שהוא היכל אהבה: אמר המסדר כאן נתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו כמוהר"ר אברהם אזולאי זצו"קל ונגנז ונשבה ארון הקדש ע"ש קודש ח' לאב רחמן שנת רא"ש המדברים לפ"ק: זכותו יגן עלינו ומגן אברהם יהיה בעזרינו אכ"יר:

בקדמיתא היכלא בהיכלא וכו' פירוש תחלה ביוצר מקשרים היכל התחתון בהיכל העליון ועתה בתפלה מקבלים ההיכלות הברכות כסדר מעילא לתתא מהיכל אהבה שהוא מגן אברהם יעד לבנת הספיר בשים שלום וז"ש והשתא נטלי ברכאן וכו' ואע"ג דאיתנטיל בקדמית' פי' אע"פי שלקחו הארה תחלה כשנכללו מתתא לעילא. עכ"ז צריכים עתה ברכה.

אתה וגבור תרין דינין פירוש אתה במ' וגבור בגבורה

אתכליל ברחמי פי' גבורה נכללה בחסד.

ומ"ש בההוא סטרא פי' בגבורה הנזכר ומ"ש כולא כחדא מחיה וכו'. פירוש אחר המיתוק עושה פעולות אלו שהזכיר הזוהר וז"ש מחיה מתים וכו'. ופי' כיון שנכללה גבורה ברחמים לכך היא מחיה מתים וסומך נופלים וכו':

ודא איהו ברזא וכו': פי' סומך ע"י שם אכד"טם כמ"ש הרב ז"ל

דשמא דאיקרי אלהים פירוש כמ"ש הרב ז"ל אם דאלהים היא אם דאכד"טם לה"י דאלהים הם כד"ט דאכ"דטם שהם אותיות הקודמו' להם באב"גד: ה"ג לאתעטרא לעילא אלהים חיים ולא כהגהת ד"א. והוא כמ"ש הרב ששם זה הוא בבינה ובשבילו היא נקרא אלהים חיים:

וגרע באתוון פירוש ל' דאלהים נעשית כ' וכן ה' נעשית ד' וכן י' נעשית ט' ונמצא שגרע באתוון. א"נ י"ל שעיקר השם הם כד"ט שהם גי' ג"ל כמ"ש הרב ולכן אמר וגרע באתוון שהיו ה' אותיות אלהים ונעשים ג' שהם כד"ט.

לאחדא בגריעו פירוש שכתב הרב שאותיות אלהים הם דינים יותר מאותיות אכד"טם שהוא ברחמים: ולכ"א לאחדא בגריעו ר"ל שרצונו לאחוז בשם שהוא גריעו לפי שהוא רחמים: