מקדש מלך על ספר הזהר ב:תקיח

רוחא דחיי פי' בינה

מסטרא דיעקב נטיל רוחא דחיי דלעילא גרסי' ופי' מ' ע"י יעקב מקבלת הארת הבינה

דאתדבק ביה באינון נשיקין פי' שמ' דבוקה עם זעיר ע"י הנשיקין וז"ש ועייל רוחא דחיי דלעילא ביה. פי' שיעקב הנז' מכניס רוחא דחיי שהיה בינה במ'. ויניק להו לאינון מלאכין קדישין יובן במ"ש הרב בליקוטים שהמלאכים הם מנשיקין ולכך אין להם גוף כיון שהוא רוחא ברוחא והנשמות באים מזווג תחתון שהוא גופני לכך יש להם גוף עכ"ל וז"ש ויניק להו לאינון מלאכין קדישין לפי שמסטרא דיעקב הם הנשיקין כמ"של ולכ"א בסטרא דיוסף ועביד נשמתין ורוחין כיון שהוא זווג גופני דא לעילא: פי' למלאכים:

ודא לתתא פי' לנשמות בני אדם

ומהאי רוחא דחיי דאתדבקותא דיעקב נחית לתתא פי' מהמוחין דבינה שבתוך זעיר הנק' יעקב נחית לתתא היינו ליסוד זעיר והמ' דבוקה ביסוד וז"ש וביה אתדבק האי ארון הברית.

רוחא עילאה דכולהו דאיהי נקודה וכו' פי' מלכות דאצילות שהיא גנוזה בהיכל ק"ק דבריאה כגוונא עילאה. פי' כמו הבינה שהי' סתומה תוך ז"ון. כך המלכות דאצילות סתומה בהיכל ק"ק דבריאה.

וסימניך אגוזא יחודא בקישור' דכולא פירש שבאגוז מיוחד ומקושר הכל כי באגוז רמוז המוח שהוא פנימיות והקליפה הסובבת עליו:

ה"ג קרבנא סלקא לייחד' יחודא ולאסתפק' כל חד וחד: היכלא בהיכלא רוחא ברוחא פי' היכל התחתון קשור בהיכל שלמעלה ממנו. וכן הרוח שבהיכל התחתון. קשור ברוח שבהיכל העליון.

שייפין עילאין בתתאין פי' ו"ק דזעיר במ'.

נשמתא עילאה פי' בינה.

וההוא דלא אתידע ולא עאל וכו' פי' עתיק ואריך גם הם משפיעים לפרצופים שתחתיהם

כדין כולא סליק עד א"ס פי' ע"י הקרבן עולים העולמות עד א"ס. כדמפרש ובסים ההוא רעותא לגו לגו בסתימו פי' כמ"ש שעתיק ואריך מאירים לפרצופי' שתחתיהם בסתימו:

נהירו דנשמתא עילאה: פי' בינה ה"ג בגו דהאי נהירו אעיל סתימו דמחשבה ור"ל בתוך הבינה גנוז אבא הנק' סתימו דמחשבה.

ובגו לגו בההוא רעו דמחשבה פירוש בתוך אבא.

אנהיר ואתבסם פי' אריך.

ותפיס ולא תפיס פי' אבא תופס באריך ואינו תופס מפני דקותו: ה"ג ולסלקא האי רעו דמחשבה לתפסא ביה דהיינו שאבא עולה לאריך ומ"ש וכד האי סליק נהירו דלתתא תפיס ביה. פירוש כשעולה אבא לקבל מאריך גם אימא וז"ון עולים גם הם לינק.

ומ"ש וכן כולא וכו' פירוש גם בי"ע ופרצופים עולים לקבל הארה משם ונקשרים זה בזה וז"ש וכדין אתקשר דא בדא וכו'.

נהירו עילאה בנהירו דסתים וכו' פי' בינה מתקשרת בחכמה שהיה גנוזה יותר ממנה ומ"ש וההוא דגניז כליל במה דגניז יתיר ה"ג ופירוש אבא ג"כ כליל באריך שגנוז יותר ממנו. ה"ג כד איצטריך לארכא אריך ולקצרא קציר כמה דאוקימנא אל נא רפא נא לה תנינן מאן דאריך בצלותיה ואיסתכל ביה לסוף אתי לידי כאב לב. ותנינן מאן דמאריך בצלותיה מאריכין ליה יומיה רזא דמלה מאן דאריך באתר דבעי לקצר' אתי לידי כאב לב מאן לבדא הוא וכו'. ולא כהגהת דרך אמת שיש בה בלבול וטעות המדפיס.

ומ"ש ובעי דלא לאמשכא ליה פי' שלא להמשיך מ' לבד אלא לקשרא ליה וכו':