מקדש מלך על ספר הזהר ב:תקטז

ה"ג דהות מסטרא דאחור' ור"ל שהמלכות היתה באחורי זעיר וננסרה וחזרה פנים בפנים

אבל ויבן וכו' פי' אע"פי שפירשנו מלת ויבן לשון בנין אבל פי' העיקרי ויבן לשון הבנה וכדמסיק:

בההוא דרגא פירוש זעיר:

דעלמא עילאה וכו' פי' שנ"הי ובינה בתוכו:

למהוי דא כגוונא דא פי' כדי שתהיה המ' כמו זעיר ובזה הנערה פי' מ'. אל המלך הוא זעיר: ה"ג וכד האי עלמא אתנהיג בהו בני נשא וכו':

אתחבר עילא בתתא פי' אצילות בבריאה:

ויעקב נטיל היכליה פי' ת"ת דאצילות נטיל היכל הרצון דבריאה שהיא ת"ת. ומלכות היא בבריאה ואז מזדווגים ז"ון ונקראים ה' אלהים:

יסודא דעלמא בהיכלא פירוש יסוד דאצילות בהיכל לבנת הספיר דבריאה:

גופא בגופא פי' ת"ת דידיה עם ת"ת דידה:

מאתר דסיומא דגופא פי' יסוד דידיה ביסוד דידה לבד. ומ"ש באינון היכלין פי' עם ההיכלות דבריאה.

ומ"ש ובכולא דלתתא פירוש יצירה ועשייה.

ורזא דא בית ראשון ובית שני פי' בית א' הוא נגד השם הראשון שהוא גופא בגופא ונודע שיסוד דאימא הוא בת"ת דזעיר ובית א' בחי' אימא. ושם השני הוא נגד בית שני שהיא המלכות.

כל שאר דלתתא פי' בי"ע:

היכלא שביעאה פי' מלכות אמת מארץ תצמח. אמת הוא זעיר. מארץ היא בינה משם צמיחתו.

וצדק משמים פי' מלכות בניינה מת"ת דזעיר כי משם התחלת בניינה מהחזה ולמטה:

היכלא שביעאה פי' היכל ק"ק דזעיר דבריאה:

האי איהו רזא אתר לאעלא תמן בגו אינון צינורין דלעילא ה"ג ופי' שע"י היכל זה עולים כל ההיכלות לאצילות שהם צינורין דלעילא כי כל ההיכלות כלולים בהיכל זה והוא כלול במלכות דאצילו'.

רוחא דכל רוחין פי' רוח שבהיכל זה כולל כל רוחין שבהיכלות אחרים לכך נק' רוחא דכל רוחין. רוחא דחיי בהאי ה"ג. והג"הה שנפל בה טעות בדפוס בדרך אמת אנו מתקנים אותה. ופי' בינה הנקרא רוחא דחיי משפעת בהיכל זה הנקרא ק"ק:

אתר לקבלא האי נשמת' עילאה גרסינן ופי' שהיכל זה מקבל הארת הבינה הנקרא נשמתא עילאה לאיתאה עלמא דאתי לגביה גרסינן. ור"ל שהארת הבינה באה להיכל זה.

האי עלמא עולם איקרי פי' מלכות הנקרא עולם בסוד מן העולם ועד העולם. ומפרש הטעם שנק' עולם לפי שעולה המלכות ונשלמת בבינה הנק' עלמא עילאה. ה"ג ואסתחר בגווה ואתעלם בה. ולא כמ"ש בדרך אמת וכן נמצא בזוהר מוגה אתגלייא בסתירה. פי' מלכות שהיא נגלית נעלמת בבינה שהוא נסתרת: