מקדש מלך על ספר הזהר ב:תקטו

ומנייהו אהדרו ושארו בבית ק"ק ה"ג ופירושו שבית שני קצת מישראל עלו שם וקצתם נשארו בבבל וז"ש ואינון אחרנין אשתארו בברייתא. שאותם שעלו הם במ'. ואותם שלא עלו הם בנ"ה דבריאה הנק' ברייתא ה"ג והנה עיקרא דילהון מתניתין ופי' אע"פי שלא עלו לבית שני עיקר השפע בא להם מהמ' ה"ג ואתנהיגו מנ"ה ה"ג כהנין זמינין בגויה: ה"ג ולהאי איצטריך מלה לקטרגא.

לחמוקי ירכין לתתא פי' לסוף פרקים ראשונים דנ"ה דבריאה שנק' ירכין. ה"ג עד דשארון לתתא ברגלים ז"ל הר"ב בספר הגילגולים דע כשחטא אד"הר ערב טוב ברע של ס"מ אדם בליעל. וכן הטוב של חוה ברע של חוה ברע של לי"לית. וכמו שנשמות של ישראל היו כלולים באד"הר ברמ"ח איבריו. כן ברמ"ח איברים של אדם בליעל היו כלולים כל נשמות הרע. ובחטא אד"הר נתלבשו אותם הנשמות הטובות הנאחזים באיברי אד"הר באותם שבאיברי אדם בליעל כל אבר תוך אבר כמוהו כיצד ראש תוך ראש רגלין ברגלין וכן עזה"ד וכמו שהשכינה נכנסת בגלות פי' שמתלבשת תוך עשר ספי' דס"א ביסוד ומלכותו בכל משלה. כן נשמות הצדיקים גלו ונתלבשו תוך הרע כנ"זל וכפי בחי' אבר השכינה המתלבשת שם כן יהיה בחינת הנשמות המתבררות ויוצאות משם בזמן ההוא פעמים מאבר הראש ופעמים ממקום אחר עד שנמצא כי בדור האחרון המ' עומדת ברגלים וכל הנשמות היוצאות הם בחי' נשמות דרגלי אדה"ר שבתוך רגלי אדם בליעל. וכשיגמר להתברר כדין אתי משיח וזה נרמז בפ' פקודי עד דמטו רגלין ברגלין עכ"ל: ה"ג ועלמא בכולא יתנהיג:

אלין לגו פי' תנאים במ' כמ"ש לעיל ואע"ג דבסבא דמשפטים אמר שהם בנ"ה דזעיר אינה קושייא כי נה"י דזעיר הם במלכות כנודע נמצא שהכל אחד.

ואלין לבר באינון חמוקי ירכין ה"ג: ופי' ברייתי הם בפרקין קדמאין דנ"ה דבריאה כמ"ש לעיל ה"ג ואלין לבר לתתא מירכין ור"ל שהאמוראים הם בפרקין אמצעיים ובפרקין תתאין דנ"ה דבריאה:

בההוא עין יעקב פי' במלכות שהוא עין זעיר הנקרא יעקב ונודע שמלכות נקרא עין לפי שאין בה רק ה"ג שהם ק"ל גי' ע"ין.

יוסף הצדיק וכו' פירוש יסוד דאצילות שהוא בחינת יוסף נטיל להיכל לבנת הספיר שהוא יסוד שבבריאה. ולפי שיסוד טמיר לכך אמר היכלא טמיר וגניז: ה"ג איהו נטיל ברשותיה:

היכלא שביעאה פי' מלכות שהיא ז' מחסד

ואע"ג דקא אמרן וכו' פי' שהיכל לבנת הספיר דבריאה ברשותיה קיימא דמשמע היכל זה דווקא אין הדבר כן אלא כולם נכללים בו וכמ"ש בסמוך יוסף הצדיק איהו שלימא דכולא איהו נטיל כולא.

נביאים דקא אמרן פי' נ"ה דאצילות כמ"ש כד מתחברי לתתא. פירוש בנ"ה דבריאה יוצאים מהם מראה וחלום. ומ"ש וקיימי בירכין קאי על המראה וכדמפרש שהיא בחמוקין דהיינו סוף פרקין ראשונים דנ"ה דבריאה. אבל מחמוקי ירכין ולתתא דהיינו פרקין אמצעיים ותחתונים דבריאה שם הוא החלום נמצא שהברייתות והמראה בחמוקי ירכין והאמוראים והחלום הם בפרקין שניים ותחתונים:

מירכין ולתתא וכו' נ"ב צ"ל מחמוקי ירכין ולתתא:

ותמן קאים היכלא תתאה וכו' פי' שאחרי נ"ה הוא היכל לבנת הספיר שהוא יסוד:

כולא ירכין וכו' פי' שנכללים נ"ה דאצילות בנ"ה דבריאה: ה"ג דהא מתמן נפקי ושראן ואתעביד מנייהו מראה ושראן על האי אתר וכו' ור"ל הארה יוצאת מנ"ה דאצילות ושורה על פרקין קדמאין דנ"ה דבריאה ומשם היא המראה ואח"כ שורה בפרקים שניים ושלשיים דנ"ה דבריאה ומשם הוא החלום. ה"ג כדין מתערי כולהו לנטלא וכו'.

וצדיק יסוד עולם פי' יסוד הוא מתקן המלכות הנק' עולם וז"ש ועל האי יסוד קאים האי עלמא:

האי לבנת הספיר: פי' לבנת הספיר שבבריאה ה"ג דא הוא יסודא דכולהו בניינא והיינו יסוד דאצילות: