מקדש מלך על ספר הזהר ב:מט

מהימנין וכו' פי' לא היו מאמינים שהנסים מאת ה' אלא היו מיחסים אותם לאיזה חכמה כשל החרטומים. אבל כשלמדם מר"עה שורש סיבה ראשונה ושממנו יתברך יעשו להם נסים אז נעשו להם הנפלאות שאל"כ מה יועיל ה' בם ובזה נתישב מה שהקשה המד"ל וז"ל קשה לי שנכנס במהימנין ויצא בדאתעבידו עכ"ל הרמ"ז:

ואי תימא דהא יפקון חילהון וכו' פי' כמו דבר אחר שלפירוש זה הפסוק כסדרו:

וכדין הוה עאקו דרוחא פי' המ' שנק' רוח בתראה. לא קבלה הארה מן בינה וזהו מקוצר רוח שהוא המ' וכפי נ"א שהביא בד"א רוח הוא זעיר.

בעוד דמלה דילי פי' ומ"ש עתה ואני ערל וכו' היינו על הסוד שמ' הנק' פה היא בגלות:

שתיף קב"ה נ"ב שהוא שושבינ' דמטרונית' שהוא בחי' דבור עכ"ל ולפ"ז מה שהקשה משה תחלה ואמר לא איש דברים אנכי תירץ לו הקב"ה אהרן אחיך דבר ידבר הוא. ומה שהקשה עתה שהמ' בגלות תירץ לו ג"כ באהרן שהוא שושבינא דיליה: ומ"ש לקמן ופתח באורייתא דהכי אתחזי נ"ב שאז ת"ת ומ' ביחד ומ"ש ואי תימא כי אמר אלהים נ"ב דקאי אשכינה והרמ"ז כתב נ"א דעד לא יהיב ליה יובלא ברכה וכו'. אהרן דהוא שושבינא וכו' מז"לן היינו משום דאהרן גי' שקוצ"ית בן' רבתי ואיהו הוה שושבינא דמטרונית' וכד אשתתף למשה כאלו אתחבר קול לדבור: כי דבר אלהים יובן במ"ש בסמוך ופסק ושתיק ולכן אי הוה אמר כי דבר אלהים פן ינחם וכו'. הוה קשה דהא אשלים דבורא אבל השתא דקאמר אמר א"ש עכ"ל הרמ"ז:

מאי בכללא למנדע דאית שליטא עילאה הכוונה ידיעה כללות קודמת לכל שאין יכולת להבחינה בפרטות אלא בדרך כללות והעלם והיינו כתר דאצילות בכללו ג' רישין דאריך גולגולתא ואוירא ומוחא. ולפי שאינו מתלבש אלא עומד בסוד יחידה החופף ומכתיר לכן אמר עילאה שהוא על כל האצילות. ולפי שרישא הנק' אוירא הוא מסוד הדעת דעתיק ובו עיקר החיים והכח לכן אמר למנדע לרמוז וידעתם דאיהו רבון עלמא הוא עולם האצילות:

וגם בכללות זה נכלל בינה דאריך שגם היא עליונה על האצילות שכן היא כתר לא"וא וכעין זה יש לדרוש כאן שם הוי"ה בכלל דהיינו ג' אותיות י"הו בג' רישין כמבואר בדרוש ג' רישין שיש בהם ג' מילואי ע"ב ס"ג מ"ה דהיינו ג' אותיות י"הו. ובבינה דייחס לה ה' אחרונה ושם ב"ן בינה ב"ן י"ה. הרי כאן שם הוי"ה וד' מילואים העולים רל"ב עם שם הוי"ה כ"ו הרי רנ"ח גי' רב"ון ונודע שד' פרצופי האצילות אחוזים באריך כי א"וא מלבישים חג"ת דאריך וז"ון לנה"י דאריך וגם בהם ד' מילואי הוי"ה וד' אותיותיה. ונודע שסתם עולם הוא ז"ק וא"כ בבחי' זו נק' כל האצילות סתם עולם וזהו רבון עלמא. ולפי שכולו סוד אצילות ממש לכן לא יתכן לומר בו וברא עלמא. אבל וברא עלמין סוד בי"ע שבהם יצדק בריאה. ונודע שמחכמה סתימאה נמשכים ג' שמות. אל שד"י אל הוי"ה אל אדנ"י וז"ש וברא עלמין כולהו שלשתן. שמייא וארעא וכל חילהון ירצה לא לבד ג' עלמין בבחינת רוחניותם שגם כל א' ה"ס ז"ק דהיינו עלמין אלא גם שמים וארץ הגשמיים הנראים לעין. ודא איהו בכללא דהיינו שכל האורות והכחות נכללים בכתר כאמור: