מקדש מלך על ספר הזהר ב:מח

נחושת קלל נ"ב שהוא ג"כ בת"ת עכ"ל ונל"עד שהוא בת"ת דבריאה שנעשה מת"ת דאצילות ע"י המ' נפיק ברזל פיי מלכות דבריאה והגם שאמרנו לעיל שזהב וכסף ונחשת וברזל הם נהי"ם וכאן אמרנו שהם תג"תם דבריאה אינה קושיא ע' פנים לתורה והם רומזים לדבר זה ולדבר זה ומ"ש ועביד ואוליד עפרא אחרנין כגוונא דלהון. פי' חג"תם דיצירה ועשיה וזה כפי הסוד אבל פשט הזוהר ידוע. ומדקאמר ת"ח אר"מע וכו' ולא הוי בהו פירודא ועפר דא כד איהו אוליד לבתר לא מתקשרן דא בדא כאינון עילאין מוכח כמ"ש שאר"מע הם חג"תם דאצילות שאין בהם פירוד והאחרים הם שנקראים פרודא:

ד' נהרין פי' ארג"מן:

אינון י"ב פי' כי כל א' עמו ג' הם י"ב:

גם בלא דעת נפש לא טוב נ"ב פי' כי הדעת נשמת הת"ת שהוא רוח וז"ש החכם יענה דעת רוח.

מעפרא דמקדשא דלתתא פי' מ' שגופו ממנה כמ"של:

דמקדשא דלעילא פי' בינה וטעם פתיחה זו אשרי אדם וכו' משום האי דקאמר בסוף ת"ח משה אשתלים וכו' והייינו לפי שנשמתו אין בה שום סיג: והרמ"ז כתב וז"ל: