מקדש מלך על ספר הזהר ב:תסו

לחפייא על דא פי' שיריעות עזים הם זו"ן דנוגה דב"יע כמ"ש בפ' תרומה דף קמ"ז ע"ב.

אשרי משכיל אל דל פי' שמתקן בחינת נוגה הנקרא דל

ימלטהו ה' שהוא ל"ב שם ב"ן פשוט ומילוי ומילוי המלוי

רזא דגוונא דיליה פי' כמ"ש הרב שהם ז"ון דנוגה דבי"ע שהיא קליפה ואנו נותנים לה חלק בקדושה וז"ש למיהב דוכתא ברזא דקדושה.

עשר יריעות פי' ולא כתיב עשרה ואפי' הכי אין שם גירעון ח"ו.

גרע בסליקו פי' באותו גריעו יש בו סליקו וז"ש דסליק לרזא דל"ב.

דא סליק וגרע פי' דל סליק בחשבון אבל גרע שהוא לשון דלית

ומ"ש ודא גרע וסליק פי' לב גרע בחשבון אבל סליק שהוא לקביל ל"ב נתיבות חכמה.

אלין תלת תלת תלת וכו' נ"ב כי השני קרשים משולבים זו בזו ותחת שני אדנים עם חבירו נמצא כל ג' אמות שני אדנים והם כל קרש תלת תלת וחד דשרייא הוא הנשאר מהם והם כנגד הספירות ג' קוים וכתר עליהם נמצא כי בכל ג' מהם היו ט' אמות עכ"ל ודבריו סתומים ונל"עד כוונתו לומר שכל שני קרשים משולבים זו בזו כמ"ש רז"ל שהטבעת היתה אוחזת בשני קרשים מלמעלה כמ"ש ויחדיו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת הא' וכיון שהם משולבים זו בזו יחשבו לקרש אחד ואע"פי שיש לכל קרש שני אדנים עכ"ז כיון שמשולבים זה בזה כאלו אין כאן אלא קרש א' ויש בה שני אדנים וז"ש כי השני קרשים משולבים זו בזו ותחת כל קרש שני אדנים עם חבירו נמצא כל ג' אמות ב' אדנים כי רוחב כל קרש אמה וחצי וג' אמות הם שני קרשים שנחשבי' לקרש אחד ובאלו אין בהם אלא שני אדנים.

ומ"ש והם תלת תלת וחד לשרייא הוא הנשאר מהם פי' כיון שכל שני קרשים יחשבו לאחד א"כ כל ג' קרשים הם ששה והם ט' אמות כמ"ש בסוף הג"הה נמצא בכל ג' מהם היו ט' אמות. וא"כ עשרים קרשים של צפון או של דרום הם כך תלת תלת שכל ג' קרשים הם ששה כיון שמושלבים הם י"ח קרשים ושני קרשים הנשארים לאחד יחשבו וז"ש וחד דשרייא:

ונלע"ד לפרש פי' אחר במ"ש הזוהר אלין תלת וכו' קאי לעשר אמות אורך הקרש ומבאר הזוהר סוד אלו העשר אמות ואמר ג' ג' ג' שהם כנגד ג' קוי הספירות או נגד חב"ד חג"ת נה"י וחד דשרייא וכו' הוא הכתר ואלו הם י' אמות של הקרש.

חד סרי ופלגא פי' עשר אמות של אורך ואמה וחצי של רוחב הם י"א ופלגא.

דסלקין ולא סלקין פי' אלו היו י"א הם גרועים מאד כי י"א הם נגד י"א ארורים דכי תבוא י"א סימני הקטרת. וכיון שיש י"א ופלגא סלקין. אבל לא סלקין הרבה כיון שלא השלמנו עד י"ב שהם נגד י"ב צירופי הוי"ה:

בגין דגרעין מאינון אופני נ"ב קארי אופנים לקרשי המערב עכ"ל ולפ"ז כוונת הזוהר לומר למה לא סלקין ויש בהם גירעון קצת ואמר שהגירעון בא להם מסיבת קרשי המערב שהם בחינת אופנים. ששאר הקרשים הם בחינת שרפים שהם מעולים וקרשי המערב שהם אופנים מסיבתם לא סלקין עד י"ב.

להאי סטרא עשר ולהאי סטרא עשר פירוש עשרים שבצד צפון מחלק אותם כך עשרה לצד מזרח ועשרה לצד מערב:

אינון מאתן ותלתין נ"ב הנה כל קרש עשרה אמות עשר קרשים מאה אמה נמצא שבעשרים קרשים הם מאתים וברוחב של עשרה הם ט"ו ב"פ ט"ו הם ל' הרי ר"ל לעשרים קרשים והם כנגד רל"ב דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן חסר חשבון קומה ורוחב ב' הרי ר"ל.

רזא דארונא נ"ב יסוד דנוקבא ממה דאיהו נטיל נ"ב נראה שהוא יסוד דזעיר

וממה דאיהו קביל נ"ב נ"ה:

וממה דאית ביה נ"ב יסוד עכ"ל ונלע"ד שר"ל יסוד דידה שכולל יסוד ועטרה דידה וכן מוכח לקמן ומפרשם הזוהר ואמר ממה דאיהו מקבל דאיהו תרין סטרין וכו'. וגרסינן ממה בלא ו' דהיינו נ"ה דזעיר שהמלכות מקבלת מהם: