מקדש מלך על ספר הזהר ב:תסב

בגין דהא בקדמיתא פי' חוזר לענין ראשון שאמר שהיו אדם וחוה אח"בח עד שנסרם הקב"ה והחזירם פנים בפנים ונותן טעם למה הוצרך הקב"ה לנסור אותם ולהחזירם פב"פ ואמר בגין דהא בקדמיתא וכו' דהיינו שתחלה היתה לו חוה ראשונה ולא היה בה ממש: לכך עשה הקב"ה חוה שנייה כמ"ש האר"י ז"ל.

ואע"ג דתיקונא דדא לאו איהו וכו' פי' שהתיקונים של המ' הנקראים אפוד אינם כתיקוני הזעיר שהוא החשן

בד' עזקן פי' ארג"מן שמקשרים זעיר עם המ' וז"ש ואינון רזא דאינין רתיכין דמתקשרן בהאי סטרא דלתתא שהיא המ' לאינון דלעילא שהם הארות הזעיר.

ברזא דאופנים וחיות פי' שהאופנים בעשייה והם בחינת המ'. כי מ' מקננא בעשייה וחיות ביצירה וזעיר מקנן ביצירה והם תמיד מחוברים כמש"ה בלכתם ילכו ובהנשאם וכו'.

כגוונא דא אתעביד וכו' פירוש המשכן כמו העולם. ה"ג כגוונא דעלמא תתאה עבד כגוונא דעלמא עילאה: ור"ל שהמלכות היא כמו הבינה.

וכל עובדוי דעבד כגוונא דלעילא פי' כל מעשה שעשתה המ' בבי"ע הוא כמעשה הבינה באצילות: ה"ג כגוונא דעלמא ול"ג עילאה ור"ל שהמשכן כמו העולם.

דלעילא ותתא פי' המשכן רמוזים בו פרצופים עליונים ותחתונים:

כגוונא עילאה: פירוש שג"ע שלמטה הוא כמו ג"ע שלמעלה וכגוונא תתאה פירוש עוה"ז:

זקיף עינוי לעילא ויחמי כמה חיילין ושיעור הכתוב שאו מרום עיניכם ותראו כמה חיילין ומשריין ואזי תשאלו מי ברא אלה:

רזא דמי ברא אלה פי' השאלה והתשובה רמוזה במי ברא אלה שהשאלה הוא מאן ברא אלה והתשובה מי שהיא בינה ברא אלה:

דקיימא מרום גניז פי' בינה:

דההוא אתר דאיהו טמיר פי' בינה.

ברזא דקול דנפיק משופר פי' זעיר שיצא מבינה הנקרא שופר ולפ"ז מ"ש הכתוב המוציא במספר הוא זעיר הנקרא מספר וכן כתב הרב שדעת זעיר כקרא מספר.

ומתמן אשתכח רזא דמהימנותא עילאה פירוש מהזעיר נראים הארות הבינה הנקראים מהימנותא עילאה.

בכל אינון סטרין עילאין פירוש ג' קוי הזעיר ימין ושמאל ואמצע.

ואתמשכן לתתא פירוש למלכות.

איש לא נעדר סטרין דנגדין מתרין עברין נ"ב ת"ת ואם כן חג"ת מנה הזוהר כאן: