מקדש מלך על ספר הזהר ב:תנט

בית אלהים פי' בית בינה ובית גבורה כמ"ש בפ' ויצא.

תריסר עילאין נ"ב ו"ק דזעיר עכ"ל ור"ל שו"ק כל אחד כלול מחבירו הם י"ב א"נ י"ב צירופי הוי"ה שבו"ק דזעיר.

דאתגניזו ברזא עילאה פי' בינה.

רזא דאורייתא פי' זעיר הנק' תורה שבכתב:

מקול חד דקיק נ"ב בינה

תריסר אחרנין נ"ב דבריאה עכ"ל ור"ל י"ב בקר:

דא שכינת' דאיקרי אבן בוחן וכו' ושיעור הכתוב וירא והנה באר בשדה היא ציון וכמ"ש במדרש רבה בפ' ויצא ג' עדרי צאן הם כהנים לויים וישראלים שיונקים משם השפע וזהו כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים שהם ישראל והאבן גדולה זו רוח הקודש שהיא ע"פ הבאר שהוא ציון כי שם צוה ה' את הברכה:

ונאספו שמה כל העדרים הם ישראל שהיו מתקבצים שם בג' רגלים ומחמת עונם וגללו את האבן לגלות לח"ל וזהו מעל פי הבאר.

ומ"ש והשקו את הצאן ר"ל ע"י התורה של ישראל:

אזי והשיבו את האבן למקומה בימי המשיח ב"ב:

א"נ ונאספו שמה וכו' הם ו"ק דזעיר שנקראים עדרים ואינם עדרים דרישא דקרא כמ"ש בזוהר ויצא וגללו וכו' ע"ד השליך משמים ארץ ומי השליכה ת"ת ישראל שהוא זעיר וכן כתיב בני אמי נחרו בי והם ו"ק דזעיר כמ"ש בפ' אחרי מות. ואם ישראל והשקו את הצאן אזי והשיבו העדרים הנזכרים את האבן למקומה בסוד ו' יקים לנ"ון כפופה:

אית אבנין יסודי ביתא הם י"ב צירופי הוי"ה שמייסדים המ' הנק' בית ואית אבנין עילאין יקירין פי' י"ב בקר ה"ג ואינון תריסר ואינון ד' סדרין וכו':

ובאתוון כולהו לא הוי אתוון ח"ט פי' באותיות השבטים כולם לא היה בהם ח"ט אבל באבני אפוד היו כתובים אברהם יצחק ויעקב שבטי ישורון כמר"זל:

דסמיכין תרין אתוון אהדדי נ"ב פי' החי"ת חופפת על ט' בסוד ערלה ע"ג ברית.

דהא את ט' גניז וטמיר נ"ב יסוד דאימא לפעמים נק' כן עכ"ל ולפ"ז מ"ש ואיהו נהיר נהירו דכולהו היינו שהבינה מאירה להם:

מגו אכסדרה דא נ"ב יסוד הבינה עכ"ל ולפ"ז החילוק שבין פי' ב' לג' שלפי' ב' הטעם שלא נכתבה ט' בשבטים מפני שהיא רומזת לאימא שגנוזה וטמירא ומאירה לכולם. ולפי' הג' מפני שיצאו ממנה. ונל"עד מש"ל דהא את ט' גניז וטמיר הוא חסד שמאיר לכולם כנודע בסוד יומא דכליל כולהו. ובזה א"ש מה בין פי' ב' לג'.

ובדא אשתמודע כהנא אי זכאה הוא פי' כשמאירים פני הכהן אזי אנו יודעים שהכהן הוא צדיק ואם לאו בודאי שאינו הגון: