מקדש מלך על ספר הזהר ב:תנד

אלף יומין דקדושה פי' עשר ספירות דקדושה.

אלף יומין לס"א פי' עשר ספירות דנוגה.

בהני אלף שנין איתמשכון פירוש אעפ"י שהיו בגלות יותר מאלף שנים עכ"ז הכוונה היא לברר הבירורים שבקליפת נוגה הנקרא אלף:

כל שלמה וכו' קודש פי' הקב"ה שהוא מלך שהשלום שלו.

בר מהאי דאיהו חול פי' שלמה ממש שהיה מתקן קליפת נוגה

רחמי ודינא כחדא פי' ו' של וה' הוא זעיר הוי"ה היא מ'

דינא בלחודוי פי' מ'. וה' באיתגלייא:

פי' כסדום שכתוב וה' אפילו יהיה האדם באתגלייא לא יפחד אבל במבול דכתיב אלהים בעי סתימו וכו' ועיין בפ' נח. וה"ג אלהים בעי סתימו ובעי לאסטמרא.

עד שהמלך במסיבו בההוא חברותא ותפנוקא דעדן עילאה פי' עד שהמלך שהיא בינה כמ"ש לעיל הזוהר במסיבו שהוא אבא שנק' עדן עילאה. ומפ' ע"י מ' נתחברה בינה באבא ואמר דהא בההוא שבילא דסתים וכו' שהוא יסוד דאבא הנכנס בתוכה. וזה שכתב ואתמלייא מניה שהבינה נתמלאת שפע ממנו: וצ"עג תיבת במסבו כי ההסבה מורה על מקום החירות שהם א"וא הנק' חורים עכ"ל והיינו כמ"ש ומ"ש ונפקא בנחלין ידיען פי' הם ו"ק דזעיר הנק' נחלים ור"ל הבינה מוציאתם מלאים שפע:

דא ים בתראה נ"ב אותיות ירדן והוא יסוד דנוקב'

דברא עלמא תתאה היא בי"ע שנבראו ע"י המ' הנקרא ים

כגוונ' דלעיל' פי' כמו שהבינה האירה לאצילות

וסליק ריחא טבא נ"ב מ"ן

ונהיר בנהורא עילאה פי' מאירה בכח נהורא עילאה שהוא זעיר.

כולהו סלקין ריחין פי' שגם ההיכלות שלה העולים בסוד מ"ן בתוכה כמ"ש הרב ביוצר דחול ברבו משח לעילא. פי' שמקבלים מאבא הנקרא שמן.

וכולהו נפקין ברזא דה' פי' ההיכלות דבריאה הנק' עולמות יצאו מהמלכות הנקרא ה':

דאיהו חושבן שלים הוא אריך שהאלפים הם באריך כמ"ש הרב ושבע מאות הם ז"ק דאבא

וחמשה פי' ה' ראשונה.

ושבעים פירש הם ו"ק דזעיר ומלכות היא ז'.

עשה ווים פירש הווים שעשה משה הם מהארות אלו: