מקדש מלך על ספר הזהר ב:תנב

ה"ג האי פשיטו וכו'

דאיהו שומר ישראל פי' מט"ט הנקרא שומר ישראל ושיעור הכתוב אם ה' שהיא בינה לא ישמור עיר שהיא מ' שוא שקד שומר שהוא מט"ט וזה כמו ד"א דלעיל פי' שומר הם ס' גבורים וה' הוא זעיר. וכאן מפ' ה' בינה ושומר מט"ט וכן פי' בפרשת תרומה דף קס"ד כאחד מן הפירושים.

תכלת וארגמן חד פי' תכלת מ' וארגמן ת"ת:

באשא חוורא ע"ג אשא אוכמא בכל הזוהר אומר אשא אוכמא ע"ג אשא חוורא והכל אמת שכשאומר אוכמא על חוורא היינו זעיר קיומו על הבינה הנקרא חוורא: וכאן שאמר חוורא וכו' ר"ל בינה היא עומדת ע"ג זעיר הנק' אוכמא ומשפעת לו:

ואת קדמאה דאוריית' ופי' הפ' ואת האלף שהוא אלף הראשונה שבא"לפא בי"תא אתפליג לשבע מאה וכו':

לכל סטר פי' לכל צד מד' רוחות יש חשבון הנזכר בפסוק:

ואלין ווי"ן פי' בחי' הת"ת הנקרא ו':

קיימין על עמודין פי' בחינת נ"ה.

קיימין על ניסא פי' יסוד הנקרא נס ונ"ה עליו.

בגין דרז' דאוריית' על ו' קיימ' פי' שהתורה היא בחינת ת"ת הנק' תורה שבכתב:

ואינון ווי"ן וכו' ז"ל ספר ע"ה דף ל"ג ע"א בפסוק עמודיו עשה כסף יש לדקדק למה אמר עשה בעמודים ולא ברפידתו וכו' ולתרץ זה כי ידוע כי עמודים הם נצח והוד כמ"ש בזוהר בפ' פקודי ואינון.

ווי"ן דאינון רז' דמהימנות' דאוריית' כולהו על אינון עמודין קיימין דאינון רזין דנפקין בהו נביאים וכו' מההוא קלא פנימאה דאיקרי קול גדול. ר"ל שהיא בינה. הרי מבואר שהוו"ין של העמודים הוא סוד ת"ת עם יסוד או"א שבתוכו שה"ס רזא פנימיות התורה שה"ס זעיר. והעמודים עצמם הם סוד נ"ה והם לבר מגופא והם נקראים ווי העמודים ולפיכך יש אחיזה לחצונים בהם יותר מבשאר הספירות גם מכח מ"ש בשער רפ"ח ניצוצין לפי שבכליהם לא נשאר שום ניצוצי קדושה בעת השבירה לכן הם עצם הדין. ולכן כשבנה שלמה ב"ה שהוא עליית ה' תתאה בה' עילאה כנזכר בזוהר בפ' שמות ותרומה ופקודי כי היא חופה לזו"ן. לפיכך גם המלך שלמה שהשלום שלו עשה עשייה מחדש לתקן עצי הכלים דנ"ה וכמו שעשה שה"עה ב' עמודים יכין ובועז שסודם נ"ה. וזה פ ' הפסוק עמודיו עמודי ו' שהם נ"ה עמודים של ת"ת עשה כסף: כי אף שחסדים מגולים מתפשטים בהם תמיד: מ"מ עצם הכלים שלהם הוא דין. משא"כ עתה שהוא זמן בנין ב"ה והיה בנין חדש גם למעלה ועשה לשני העמודים עצמן יכין ובועז בעצם הכלים שלהם עצמן של כסף והיא עשייה מחדש לבד התפשטות החסדים בהם. גם לפי המתרגם שפי' שהעמודים הנזכרים כאן קאי על הארון עם התורה שבתוכו יובן עם מש"ל כי ווי העמודים הם סוד רזי דאוריית' קול גדול כנז' בזוהר והוא סוד יסוד אבא בתוך זעיר. והוא דיוקנא דברית שהוא צורת ו' והוא סוד ארון התורה ע"ב קפ"ד גי' ארו"ן. כולל בתוכו ה' החסדים שהם ה' חומשי תורה וז"ש עמודי ו' שהוא יסוד אבא. עשה כסף כי יסוד אבא נאצל משני מזלות דדיקנ' יקירא דאריך. והדיקנ' יוצאה ממוחא סתימא' ששם גבורה דעתיק והוא שורש כל הגבורות ועתה נמשך בו מהחסד שבגלגלת' שהוא בכתר דאריך שהוא רצון העליון. והוא רעווא דרעוון שהוא שרש כל החסדים והוא כסף מזוקק וכתרגומו דיקירין מן כסף מזוקק. כי אף שבחסדים דיסוד אבא אין החיצונים נאחזים בהם כי הוא כמו כסף מזוקק. מ"מ זה החסד דעתיק יקיר מן כסף מזוקק עכ"ל. ותשלום הפסוק ע"ש נפקא מההוא קלא פנימאה. פי' שהזעיר הנקרא תורה יצא מהבינה הנק' קול גדול. ודא הוא מלך במסיבו פי' מלך שהיא הבינה במסיבו שהוא הר סיני וז"ש בסמוך שהמלך דא מלך עילאה:

נרדי נתן ריחו דא כ"י איתא בס' ע"ה על פ' זה בדף ט"ו וז"ל ואיתא בזוהר עד שהמלך במסיבו בההו' חברותא ותפנוקא דעדן עילאה בההוא שביל דסתים וגניז ולא אתיידע ואתמליי' מניה נרדי נתן ריחו דא ים תתאה כ"י ת"ח בשעתא דההוא נרדי נתן ריחו כדין חביבותא אתקשרא וסלקת האי נרדא לאתאחד' לעיל'. ואז באותו הפעם כשהמלך הוא במסיבו נרדי נתן ריחו שקאי על יסוד דנוקב' כמבואר בזוהר בפ' פקודי נרדי נתן ריחו דא כ"י שהוא יסוד דנוקבא שמעלה מ"ן שהוא הריח הטוב. כי המ"ן הוא מוכן ומזומן תמיד מהצדיקים אשר היו בארץ ובפרט מדוד הע"ה שהיה תמיד מתקן מ"ן להעלות השכינה כמ"ש בזוהר על פסוק לדוד אליך ה' נפשי אשא שנפשי קאי על השכינה שהוא היה מעלה אותה אל שם הוי"ה שהוא זעיר. ולכן נרמז השם ב"ן בר"ת "נפשי "אשא "אלהי שהוא סוד המ"ן אשר העלה כמבואר זה בסוד נפילת אפים. ולכן אומרת כיון שנרדי הוא נותן כל כך ריח בעליית מ"ן יש בו די להמשיך בו המיין דוכרין והשפע בהתמדה ויהיה השפע אצלי כמו צרור המור שהם החסדים כי מור נקרא אברהם כמ"ש בסוד הקטרת. ויהיו החסדים מקושרים בי בקשר לבוש דק הנמשך מאבא ואימא ויהיו צרורים בשמלותם לבלתי יתאחזו בהם החיצונים וכו'. ולכן אחר שנרדי שהוא היסוד נתן כ"כ הרבה מ"ן בימי דוד קודם בנין ב"ה ונעשו ריבוי החסדים כמו צרור המור ואז אפי' בין שד"י שהוא מקום הגבורות יהיו מתוקים כמו החסדים כמ"ש בזוהר בפ' נח דף ע"ב וז"ל ושלמה ישב על כסא וכו' מאי שבחא דא אלא דאתקין אבן שתיה ושוי עלה קדש הקדשים וכדין ותכן מלכותו מאד עכ"ל ומלת ק"ק מבואר בזוהר בפ' תרומה וז"ל ק"ק איהו לעילא רזא דחכמתא עילאה יובלא רזא דאבא ירית ברתא ואיקרי אוף הכי קדש וכו' ע"ש הרי שמלת קדש קדשים הוא יסוד דאבא שהוא הצרור המור המשיכו שלמה על אבן השתיה שהיא מלכות ולכן כיון שהריבוי החסדי' מיסוד אבא נעשה גם בקו האמצעי שלה כולו חסדים ולכן אין כסף נחשב בימי שלמה שכל זה גרם ריבוי החסדים עכ"ל: