מקדש מלך על ספר הזהר ב:תנא

ככרין חושבנ' חד' פי' מן הזעיר ולמעלה והוא בכלל יש בחינת ככרים.

ומ"ש שקלים חושבנ' חדא פי' במ'

וז"ש בגין דאית עילאין וכו' ויהי מאת ככר הכסף לצקת. פי' י"ס דזעיר שהם מאה כמ"ש לעיל משפיעים למלכות הנק' אד"ני וז"ש אליך אדנים. האי קרא שלמה מלכ' אמ"ל זה הפך מש"ל בפרשת תרומה דף קס"ד ע"א שדוד מלכא אמ"ל בגין שלמה ור' אלעזר בעצמו הוא שאמר כן לעיל:

בראשית ברא אלהים פי' בכח ראשית שהוא אבא. ברא אלהים שהיא אימא שמים וארץ שהם זו"ן. וז"ש דהא קב"ה דהיינו בינה ברא ואתקין להאי עלמא דהיינו מ'.

דאינון נהרין פי' ו"ק דזעיר.

רזא דעלמא עילאה פי' בינה.

אם ה' וכו' פי' הוא זעיר שעליו כתיב עיני ה' אלהיך שהוא זעיר בה במ'.

ואע"ג דכתיב הנה מטתו וכו' פי' אע"פ שיש לה כמה שומרים שהם ס' גבורים אפ"ה אם ה' שהוא זעיר לא ישמר עיר שהיא מ' שוא שקד שומר שהם ס' גבורים וזה הפך ממ"ש ר"א עצמו בפ' תרומה דף קס"ד ע"א וג"כ הפך ממ"ש לקמן שה' היא בינה ושומר הוא מט"טרון ואע"ג דכולהו קיימי בנהירו דמחשבה דלא אתידע זה הלשון עצמו הובא בפ' נח ולקמן בדף רס"ח ע"ב ג"כ אלא שחסר מכאן תחלת הלשון ועיין פירושו בפ' נח. וכוונת קושית הזוהר שאמר ואע"ג וכו' ר"ל אע"פי שכל הספירות יש להם קיום מאריך הנקרא נהירו דמחשבה דלא אתידע כמ"ש בפ' נח וא"כ למה צריכה המ' שמירה מאת הזעיר או הבינה.

לכ"א ואע"ג וכו' ר"ל עכ"ז צריכה שמירה אחרת מזעיר או מבינה מפני שרגליה יורדות מות ה"ג וכדין האי נהירו דמחשבה וכו'. ה"ג תשע היכלין והיכלין וכו'. ה"ג כולהו למרדף וכו'. ה"ג וברזא דקרבנ' כד סליק כולא אתקשר:

כיון דאנהיר ואתפשטו מניה חיילין פי' כיון דאנהיר אבא הנקרא מחשבה ונתפשטו ממנו הספירו' ההוא מחשבה שהוא אבא אסתים ואגגיז:

רזא דעלמא עילאה פי' בינה.

שאלתא ההוא דברא אלה פי' בינה שברא אלה שהם ו"ק דזעיר

סופא דכל דרגין פי' מ': למבני לתתא פי בבי"ע.

וכולא עביד וכו' פי' כמו הבינה שמאירה לאצילות כך המלכות מאירה לבי"ע.