מקדש מלך על ספר הזהר ב:תמא

כד ברא קב"ה א"ס ב"ה: א"נ אבא עלמא פי' מ':

כגוונא דלעילא פי' בינה כדמפרש וכד בעא קב"ה פי' א"ס א"נ אבא למברי עלמא. פי' זעיר.

אשגח באוריתא פי' בינה הנקרא תורה שבע"פ כמ"ש בפ' תרומה

וברא ליה פי' באמצעות הבינה ברא לזעיר.

בשמא קדישא כללא דאורייתא פי' הוי"ה שבבינה. א"נ י"ל באורייתא הוא אבא הנק' תורה שבכתב ששם מ"ה הוא שקיו דאילנא ובא מאבא לזעיר ולפ"ז מ"ש וכד בעא קב"ה פי' א"ס ב"ה.

וקיים עלמ' פי' זעיר.

בתלת סטרין וכו' פי' חב"ד שמצד אבא שהם מוחין לזעיר הנק' עלמא וכן מוכח לקמן.

ה' בחכמה וכו' פי' ה' שהוא זעיר בכח חכמה יסד ארץ שהיא מ' ש"מ שזעיר מקבל מחכמה ונותן אח"כ למ'.

אתבני משכנא פי' מלכות.

את השמים היינו דכתיב ובדעת פי' את הוא דעת ושמים זעיר.

אלה פקודי המשכן נ"ב פק"ד קס"א אבא דא רזא דתבונה נ"ב כי בינה נקרא משכן כנז' בתיקונים ובדף זה ע"ב.

דא רזא דדעת נ"ב יסוד אבא עכ"ל ומכאן תבין מ"ש לעיל שהם חב"ד דאבא:

בגין דכל מה דברא קב"ה בעלמא דין פי' בעוה"ז שעכשיו חוזר הזוהר לענין הפשט שכן דרכו שמתחיל בסוד ומסיים בפשט וברא ליה לעילא. פי' בעולם העליון:

בעבידת משכנא משכן שעשה בצלאל וכל חד וחד הוה עביד דיוקנא דיליה בדיוקנא דאיהו לעילא. פי' משה ובצלאל היו עושים כל אחד כדיוקן שהוא למעלה.

ומ"ש וכל חד הוה עביד דיוקנא דיליה כדיוקנא דאיהו איתעביד בארעא פי' שכל אחד וא' היה מתקן אותו משה ובצלאל כמו דיוקן שעשה בעו"הז כמ"ש הזוהר בפ' תרומה דף ק"ט ע"א ולא הוה משתדל בקיומי' עד דאתקם משכנא לתתא וכו'.

אמ"ל קב"ה למשה חמי משכנא כולא מתעכב עד דאתקם הכא לתתא נמצא שהעליון בעצמו לא נתקן כראוי עד שעשה משה התחתון. ואזי כל אחד ואחד היה נתקן כמו דיוקן התחתון.

אתא רזא דאספקלרייא דלא נהרא וכו' נ"ב דריש מראה כמו מראה תואר לנקבה שהיא מראה בהר למשה תבנית המשכן עכ"ל.

ובג"ד אלה פקודי המשכן פי' משכן שהיא המ' היתה עושה מנין זה. וז"ש דהא רוחא קדישא הוה אחזי וכו'. ה"ג ובעא לאפקא מהימנותא וכו'.

דתמן איתמנו ואתפקיד ופי' אשר פוקד על פי משה שהיה אסור על מאמר משה עד שעשו חשבון המשכן: