מקדש מלך על ספר הזהר ב:תלב
Mikdash Melekh on Zohar 2:432 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כולהו שייפין פי' ע"י ז"ון שעולים בהם בסוד מ"ן מזדווגים א"וא.
יו"ד ליחדא וכו' פי' אבא הנק' יו"ד מזדווג עם אימא הנק' ה'. ה"ג דאיהו היכלא פנימאה אתר גניזו וכו' ר"ל שאימא היא היכל לאבא הנקר' נקודה עילאה.
ולאכללא כל שייפין בההוא אתר פירש להעלות ז"ון ליסוד דאימ' שמשם יצאו עד ההוא אתר דשרשא דברית. פירוש יסוד הבינה משם יצא יסוד זעיר הנקרא ברית. וזה שאמר עד ההוא אתר דשרשא שהוא יסוד הבינה הנק' שרשא דברית.
יו"ד איהו רזא דברית פי' יסוד נק' יו"ד עם ה' אחרונה היינו זווג ז"ון ה"ג איהו היכלא אתר גניזו דהאי רזא דברית קדישא דאיהו יו"ד ור"ל שהמ' נק' ג"כ היכל לגבי יסוד.
ואע"ג דאיהו ו' תניינא פי' שהיסוד נק' ו' זעירא.
אבל יו"ד רזא דיליה לייחדא לון כחדא פי' שהיסוד נק' ו' אבל כשמתיחד עם המלכות נק' יו"ד וז"ש ליחדא לון כחדא:
אחד לייחדא מתמן ולעילא פי' כמ"ש הרב שבמלת אחד אנו מעלים ז"ון בסוד מ"ן לא"וא ואו"א עולים למעלה וכן עז"הד עד כל הפרצופים כולם ומורידים מוחין חדשים מא"ס ב"ה וז"ש הזוהר דלא ישתבק רעותא וכו'. בא"ס וכו'.
ויחודא בתיקונא פירש הוא יחוד והו' תיקון:
מעילא לתתא: פי' כמ"ש הרב שתחלה אנו מורידים הארה לז"ון כדי שיוכלו להעלות מ"ן וזה במלת שמע ישראל שבמלת שמע אנו מורידים הארה מן תבונה למלכות: ובמלת ישראל מורידים הארה מישראל סבא לזעיר וז"ש מעילא לתתא. ומ"ש ומתתא לעילא היינו אחר שקבלו הארב עולים בסוד מ"ן כמ"ש בס"הכ באורך ובמ"ח דף ל"ו:
אבל ברזא דא יהיה סימנא בעלמא ר"ל י"ה הם א"וא שנזדוגו והורידו מוחין לז"ון ואז ז"ון נק' י"ה כמו א"וא.
למהוי ד' רזא עילא ותתא לד' סטרין דעלמא: פי' שר"זל אמרו שבד' דאחד צריך להמליכו מעלה ומטה וד' רוחות העולם וז"ש למהוי ד' רזא עילא ותתא וכו'. ומ"ש הכי הוא לייחד' עילא ותתא. פירוש עילא הם א"וא שמזדווגים כאחד כמ"ש הרב ותתא הם ז"ון שרמוזים באחד ומתיחדים יחד כמ"ש הרב: וכדי שלא נאמר מתיחדים ז"ון אבל אינם עולים לא"וא בסוד מ"ן לכך אמר ולד' סטרין דעלמא וכו' שהכוונה שחגת"ם שהם בחינת ז"ון עולים בסוד מ"ן לא"וא מלבד שאנו מייחדים אותם במקומם בסוד יאהדו"נהי כמ"ש הרב. עוד אנו מעלים אותם לא"וא בסוד מ"ן וז"ש אלין אינון רזא דרתיכ' עילאה כלומר להעלות חג"תם לכלול אותם בא"וא וא"וא במה שלמעלה מהם עד א"ס. א"נ י"ל מ"ש למהוי ד' רזא עילא ותתא וכו': פי' שאר"זל שצריך להמליכו במעלה ומטה וד' רוחות העולם בד' דאחד וסודם הוא שמעלה ומטה הם נ"ה. וד' רוחות הם חג"תם דהיינו להעלות מ"ן לא"וא וז"ש רזא דרתיכא עילאה וכו' שז"ון הם כסא לא"וא.
ולאיתחזאה חירו וכו' פירש כי מהארת הבינה נשלמו ז"ון ביציאת מצרים גאולה לתפלה כתב הרב ז"ל גאולה היינו הארת יסוד דאבא שבתוך יסוד זעיר. לתפלה היינו מלכות. ולזה יכון המתפלל כשאומר בא"י גאל ישראל ה' שפתי תפתח יכוין גאל הוא היסוד להמשיך ממנו הארה לאד"ני שהיא מ'.
ואי תימא והא בגלות' איהי וכו' עד והא שכינת' לא איתחזי בבית אחד וכו' פירוש מביא ראיה שאין השכינה גרושה ח"ו. שאלו לא גלתה השכינה רק אחר החרבן אזי אנו אומרים שנתגרשה ח"ו אבל כיון שהלכה השכינה בעוד בה"מ קיים בימי אמון ומנשה ויהויקים ש"מ שאינה גרושה רק הלכה מפני עון ישראל. ואחר החרבן חזרה להגין עליהם אבל אינה גרושה ח"ו: