מקדש מלך על ספר הזהר ב:תלג

ארבעה אמת נ"ב לאפוקי מנוסח האשכנזים שיש בו ששה פעמים אמת בלבד.

דגושפנקא דמלכא נ"ב כי אמת הוא חותמו של הקב"ה:

כל זמנא דליהוי גלותא לא איתחברת וכו' פי' מפני שהיא גרושה ח"ו ולכך הקב"ה מיציאת מצרים התיר קשרי גלותא וכאלו היא בת חורין.

מארי מדין פי' ת"ח העוסקים בספירות הנק' מדות.

אלא נדברו לעילא וכו' פי' שהרתיכין והחיילות הם מעלים החידושים שמחדשים החברים ולכן אמר נדברו וז"ש בסמוך וכמה אינון דמקדמי ונטלי לון קמי מלכא קדישא:

ואיתעטר בהו פי' שע"י אותם החידושים באים מוחין לזעיר וז"ש ואינון סלקין על רישיה ומ"ש ונחתין ויתבן על חיקיה וכו'. פירוש אתר שבאים מוחים לזעיר יורדים בסוד טיפה עד היסוד בו.

ומתמן סלקין על רישיה פי' בסוד אור חוזר.

יראי ה' לעילא פי' שהחידושים שמחדשים החברים נעשים בדיוקן החברים שחדשו אותם ומשתעשע בהם הקב"ה וז"ש יראי ה' לעילא.

יראי ה' לתתא: פי' החברים עצמם שחדשו אותם בההוא רקיע' לתתא פי' רקיע שעל הגן דהא ברקיע דלעילא פירוש יסוד דזעיר לית מאן דיסתכל ביה וא"כ אי אפשר לפרש וממעל לרקיע אלא ברקיע שעל הגן: הכי גרסינן ומלעילא מניה קיימ' ההו' אבן ספיר ור"ל מלכות דאצילות שהיא ממעל לרקיע שעל הגן.

מרגלית טבא נ"ב גימטרי' אד"ני במילואו וי"ב אתוון

ולא כתיב דמות הכסא פי' דאי כתיב הכסא בה"א הידיעה משמע דקאי על הבינה. ופירש הכתוב אבן ספיר שהי' מלכות דמות הכסא שהי' בינה. לכך כתיב כסא סתמא בלא ה' לומר דקאי על הבריאה. ואע"ג דאמר בסיפא דקר' ועל דמות הכסא בה' כיון דגלי קרא בריש' אין חשש:

הכי גרסינן כסא סתמ' דא כסא לתתא דא איהו רזא עילאה וכו' פי' הוא זעיר שנק' כבוד עילאה לפי שיש בו ל"ב נתיבות חכמה כמנין כבוד.

דיוקנא דאדם פי' זעיר הוא דיוקן אריך הנק' אדם ה"ג אבל הוא דאתוסף במראה לאכללא אינון דיוקנין וכו' ור"ל שהחידושים של החברים נעשים בדיוקן החברים עצמם והם עומדים עם זעיר ושיעור הכתוב וממעל לרקיע שע"ג הגן אשר על ראשם של ארג"מן כמ"ש הזוהר לעיל כמראה אבן ספיר שהי' מלכות דאצילות והאי דקארי ליה דמות כסא היינו דמות הכסא שבבריאה שעיקר הכסא הו' בבריאה ועל דמות הכסא הנזכר דמות כמראה אדם הוא זעיר: