מקדש מלך על ספר הזהר ב:תיח

ה"ג מחילא דאית ליה לההוא רקיע אית פתחין ידיען. פירוש כל שר ושר יש לו פתח הידוע לו ואינו שולט על פתח חבירו. וז"ש אית פתחין ידיען דשולענו דכל ממנן דה"ג: ומ"ש מפתחא לפתחא רשימ' הוא כמ"ש שכל שר הוא שולט מפתח שלו עד פתח של חבירו ומשם ואילך אינו שולט וז"ש ומההוא פתחא וכו':

באמצעיתא דכלהו רקיעין אית פתחא חדא פירש באמצע הרקיעין של הישוב ולא של כל העולם כי א"י היא אמצע הישוב אית פתחא חדא וכו'. כתב מורינו שהרקיעים הללו של א"י הם כמו האהל שהוא רחב מלמטה ועולה ומתקצר עד שבראש האהל למעלה יש פתח קטן הנקר' גבילון והוא נגד כסא הכבוד ופתח התתתון שהוא בשיפולי הרקיע של ארץ ישראל הוא הנקרא מגדון וז"ש הזוהר אית פתחא חדא דאיקרי גבילון הוא פתח העליון שאמרנו.

אית ע' פתחין פירש נגד ע' שרים הקדושים וז"ש וע' ממנן נטרין מרחיק וכו' שר"ל שהע' אלו הם קדושים ויש ביניהם ובין פתח גבילון אלפים אמה מפני קדושתו והאור שבו עד דמטא לגו כרסייא עילאה. פירש מ' דאצילות כמ"ש שפתח זו הוא מכוון נגד כסא הכבוד שעליו היא המ':

ומההוא פתחא לכל סטרין דרקיע פירוש מפתח זה מתפשט האור לכל צדדי הרקיע עד הפתח שנקרא מגדון שהוא בסיום הרקיע של א"י ה"ג וכל אינון ע' פתחין רשימין בכרסייא קדישא. פירש מ'. וז"ש קרינן לון שער צדק.

וקב"ה פקיד וכו' זהו תירוץ קושיא דלעיל היך שרייא למגנא וכו' שלעולם השפע בא מכוון מאת ה' מפתח גבילון עד פתח מגדון ועובר דרך הרקיע בהעברה בעלמא ולכך אף על פי שאנו רואים דמטרא נחית עלה מרקיעא העברה בעלמא הוא כמ"ש.

אינון ע' ממנן פירש הע' שרים הקדושים.

ממנן אחרנין פירש ע' שרים הממונים על עו"הז.

אש ומים מגו כרסיה יקריה להבין מאמר זה אקדים מ"ש הרב בק"י דע כי מלכות דעשייה כוללת עשרה ספירות והם ז' ארצות שבעו"הז לפי שארץ שלנו שהיא תבל כוללת ג"ר שהם כח"ב דמ' דעשיה:

וכתר וחכמה דמ' דעשייה נעלמים תוך הבינה דמ' דעשייה נמצא שעיקר הארץ הזאת היא בינה דמ' דעשייה וא"י היא יסוד דבינה מלכות דעשייה וג"ע הארץ היא בינה דבינה דמ' דעשייה. וג"ע ושהיא בינה דבינה דמ' דעשייה יש בה עשר ספירות. קרקע ג"ע הארץ היא מ' דידה ונהר יסוד דידה. עץ החיים ת"ת דידה ורקיע של הגן דעת דידה. ועדן שבגן חכמה דידה וכולם עשר ספי' דבינה דבינה דמ' דעשייה. והרקיע שבעו"הז נעשה מאש ומים דבריאה. ורקיע ג"ע מחו"ג דאצילות וז"ש בפ' ויקהל אייתי אש ומים מגו כורסי יקריה וכו' ובג"ע אמר אייתי אש ומים משמים עילאין. ובזה הרקיע ד' גוונין חוור בדרום סומק בצפון ירוק במזרח אוכם במערב. ובאלו הד' גוונים שבד' רוחות הרקיע יש ארבע פתחים ובכולם יש נהורין ונמשכים כל הד' נהורין מפתחא חד דאמצעיתא כמ"ש שם הזוהר והוא יסוד דדעת ובתוך הנהורין גנוזים שם כל אחד מהם אות אחת והם ד' בחינות חיות הקודש של אותו רקיע שהם חג"תם דדעת והם אות ב' במזרח ולזמנין אות ר'. לפי שהמזרח כלול מדרום וצפון וכאשר גובר בו החסד נקרא רפאל:

וכשיונק מן הדין נק' בו"אל ומזה הרקיע נמשך עמודא ה"ס חוט השדרה היורד מיסוד שבדעת שהוא פתחא דאמצעותא וזה העמוד יורד עד עץ החיים שהוא ת"ת ומשם לנהר שהוא יסוד ונמשך עד קרקע הגן שהיא המ' ובו ג' גווני הקשת כי היסוד קשת איקרי הכלול בח"גת שהם גוונים אלו ובעת הזווג מתגלים ג' נהורין מח"גת שבדעת להאיר בג' גוונים דבהאי קשת שהוא העמוד עכ"ל ובזה מובן מ"ש כד עבד קב"ה רקיעא. פירש שאר הרקיע חוץ מרקיע ג"ע:

אייתי אש ומים מגו כורסיה יקריה הם חו"ג דבריאה עד דמטו לההוא אחר דגנתא דעדן ויתבו פירש היה מתפשט הרקיע מכל צד עד שהגיע לאויר שכנגד ג"ע ושם נפסק:

נטל משמים עילאין וכו' אש ומים וכו'. פירש מחו"ג דזעיר דאצילות

עבד מנייהו מתיחו דרקיע פירש רקיע שכנגד הגן לבד:

ומתחבר גו רקיעא אחרא פירש נתחבר עם הרקיע הראשון:

ד' גוונין וכו' הם מ"ש הרב חוור בחסד סומק בגבורה ירוק בת"ת אוכם במ'

לגבי הני גוונין אית ד' פתחין פירש בתוך הגוונים הם הפתחים כמ"ש הרב.

מאינון אש ומים וכו' פירש מחו"ג דזעיר דאצילות שמהם נעשה רקיע' הגן מפתחת בד' פתחים ד' אורות ומפרש ואזיל היאך הם ואמר לסטר ימינא וכו' ר"ל פתח הדרום והמזרח נק' סטר ימינא לפי שהת"ת נוטה לצד החסד ומאיר בתוך ב' פתחים אלו הארה מהמים שהוא חסד דזעיר דאצילות ה"ג בההוא פתחא מגו מתיחו.

דסטר מייא והיינו כמ"ש שבשני פתחים שהם מזרח ודרום מהארת החסד שנק' מים מאירים ב' אורות באלו ב' פתחים וז"ש בפתחא דימינא ופתחא דאיהו לגו שר"ל פתחא דימינא הוא הדרום ופתחא דאיהו לגו הוא פתח מזרח שהמזרח נק' פנים והמערב אחור כנודע. וז"ש נפקא נהורא ואיהי אנפין שהמזרח נקרא פנים.

איתרשים אתחד פירש בתוך האור שבפתח דרום נרשמת אות אחת:

מגו ההוא נהורא פירש שאות המ' מקבלת הארה מאור החסד שהוא בפתח דרום. וכן צריך לפרש נמי מ"ש לקמן באות ד' ונציץ בנציצו גו ההוא נהורא ר"ל שמאיר מאותו אור שהוא החסד וכאלו אמר מגו ההוא נהורא כמו הראשון.

ואיהו את מ' פירש כנגד מי"כאל כמ"ש הזוהר לקמן: ה"ג גו נהורא דנהיר:

בסטרא דאיהו לקביל אנפין פירש בפתח המזרח הנקרא פנים: ואיהי את ר' נגד רפאל: ולזמנין איתחזי ב' כמ"ש הרב לפי שהמזרח כלול מחו"ג וכשגובר בו החסד נק' רפאל וכשיונק מן הדין נק' בו"אל:

ונחתין מעילא תרין רתיכין פירש אחר שיוצאים האותיות שהם ענפים שלהם אח"כ יוצאים המרכבות שהם השרשים: