מקדש מלך על ספר הזהר ב:תיב

מנלן מההוא דבור פי' מ' נקרא דבור שהיא דברה בהר סיני. כמ"שה וידבר אלהים:

כיון דאשלימו הני למפסק פי' כיון שנשלמו הפרשיות של כל השנה ונפסקו לפני הקב"ה בשמים אז בההיא שעתא קרא ליופיא"ל וכו' ולנ"ג רתיכין וכו'. צ"ע שחשבון זה של ג"ן אינו לא בשנה פשוטה ולא במעוברת כמ"ש בעל ש"י בחריזו היה שובת בג"ן ז"ה נ"א בפשוט. בעיבור ה"ן ובב"חה ד"ן שמורים.

על כרסייא קדישא פי' מ' שעולים בה בסוד מ"ן כדבסמוך בהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא תרי זמני בשבתא שחרית ומנחה של שבת

דהא נחתין דרגין לתתא כתב מורינו שיובן במ"ש בס"הכ וז"ל בשחרית דשבת ז' עולים הם לגלות חג"ת נהי"ם דאבא שעלה להם זעיר כי ספר תורה הוא אחר תפלת שחרית שהיה הזעיר חב"ד שלו בחג"ת דאבא והשיג ז' תחתונות דאבא וע"י הס"ת מגלים אותם הרבה ובמנחה של שבת מגלים פרקים ראשונים דנ"הי דאבא. בח"בד דזעיר ומדרגה זו היא קטנה מן הראשונה ובשני וחמישי מגלים פרקים תתאין דנ"הי דאבא שבנ"הי דזעיר שהם כנגד יעקב ורחל עכ"ל: וז"ש כאן בב' וה' וכו' נחתין דרגין לתתא ר"ל ג' עולים כנגד נה"י דזעיר שבהם פרקין תתאין דנ"הי דאבא וז"ש דאינון כללא דאורייתא ואבא נקרא תורה שבכתב ולכן הקשה ואי תימא הא נביאין מתפרשן לתתא שר"ל שהנביאים הם בנ"הי דזעיר וא"כ למה אנו קורים התורה שהוא אבא בב' וה' היה לנו לקרות נביאים שהם בנ"הי דזעיר. ותירץ

אלא הכי הוא ודאי פי' לעולם ב' וה' הם בנה"י דזעיר ומפני שפרקין תתאין דנ"הי דאבא כלולים בנ"הי דזעיר כל פרק בספירה אחת כנודע. לכן אנו קורים תורה שהיא אבא. וז"ש אבל הני דלתתא דהיינו נה"י כולו כללא דאורייתא: דהיינו שאבא הנקרא תורה כלול בהם. ומ"ש וכל חד וחד כליל לכל חד וחד הוא כמ"ש שכל ספירה מנ"הי דזעיר כוללת פרק אחד.

אלין דרגין עילאין פי' חג"ת נהי"ם דאבא שנגד ז' עולים דשחרית דשבת שהם קורים פרשה שלימה. וזה שאמר אינון איקרון פרשתא חדא:

ורזא דמלה אלין דרגין עלאין אינון אקרון פר' חדא ולבתר נפקין מנייהו ט' דרגין ט' גוברין וכו' בח"י דף קמ"ג תפלתי לך ה' עת רצון. אז ואיר ויהל אור חביון עוז מצח רצון דארוך אשר בו מתגלה יסוד דעתיק ושם חביון עוזו דחסד דעתיק. ויודד בגולגולתא ואוירא ומוחא סתימאה דאריך ומתגלה ומזריח במצחו ומשם יורד לדיקנא עד מזל העליון נוצ"ר ואור המופלא ההוא יבהיק במצח הדר בלי הזעיר בעלותו שם וממנה תהיינה פורחות האורה אל מצח הדר עצמותו וממנו תהיינה קרנו"תיו קרניים מידו כבוד הדר המלכות כצנה רצון יעטרנה ויתבקע יסוד או"א שבתוך מצח זעיר עם ה' חסדים וגבורות שלהם ונתגלה אורותם החוצה בחב"ד דזעיר להאיר בעולם הבריאה העומדת אז שמח. והרב ז"ל פירש מה ענין אלה העולום שבהבקע יסוד דאו"א שבתוך מצח דזעיר עם החו"ג שלהם יתגלה אורן לחוץ בחב"ד דזעיר וואורו לעולם הבריאה אשר שם. בג' העולים לס"ת שהם חב"ד דעצמות זעיר. הכהן חכמה דזעיר שבו פרק עליון דנצח דאבא. הלוי בינה דזעיר שבו פרק עליון דהוד דאבא. ישראל דעת דזעיר שבו פרק ראשון דיסוד דאבא. ט' דרגין. פי' הם ג' עולים שבמנחת שבת הם כנגד חב"ד דזעיר. וששה עולים שבב' וה' שהם כנגד נה"י דזעיר. כי בשני אנו מגלים הארת נח"י וכן בחמישי נמצא שנחשבים לששה אע"פי שב' וה' הם נה"י. און תפלת יום זה דומה לחבירתה עם ג' דמנחה דשבת הרי ט' כדמפרש הזוהר:

רזא דשמאלא פי' שבעת המנחה הדינים מתעוררים אבל במנחת שבת נמתקים ע"י הארת אבא הנקרא תורה וז"ש ונקודה תתאה בההוא סטרא דשמאלא מקבלא רזא דאוריותא: