מקדש מלך על ספר הזהר ב:שצ

קלא אתער פי' מ'.

בין קלא לקלא פי' בין מ' לזעיר:

דקלא דלעילא פי' זעיר:

לקלא דלתתא פי' מלכות: וע"ד

שמע יהושע ולא משה וכו' פי' זה כמו ד"א דלעיל אמר יהושע דלא הוה ידע מעיקרא עכשיו הבין אבל משה היה יודע כבר לכך לא הזכירו הכתוב. אבל לפי פי' זה טעם שאמר הכתוב יהושע לפי שהוא בסיהרא וכשנפגמה אז ידע והכיר. אבל משה הוא למעלה בזעיר ולא הגיע לו שום פגם לכך לא שמע: בריכו ברכתא הנותן לשכוי בינה:

דקב"ה עאל בגנתא פירש זווג יעקב ולאה: ש"צ רקיעין כמנין ש"מים וכמנין שכינה.

ואוריד תרין דמעין נ"ב הם ש"ך ופ"ר בים החכמה דהיינו מלכות דחכמה עכ"ל ועיין ריש פרשת בראשית שנזכר שם ב' פירושים אחרים: ולא אתחשיבו מליליא בר תריסר. כתב הר"ר נתן בס' ש"צ מלשון זה נראה בחורף שהלילות ארוכים אינם נחשבים מן הלילה רק י"ב שעות והמותר שייך ליום וה"ה להפך בקיץ נמצא שחצות לילה תמיד אחר ו' שעות בלילה חורף וקיץ זמנם שוה עכ"ל. ולפי דבריו בחורף שיש בלילה י"ח שעות וביום ו' שעות א"כ יקרא התיקון חצות בשליש הלילה אחר ו' שעות הראשונים אבל בו' שעות האחרונים של הלילה לא יקרא לפי דמיממא אינון. וכן בקיץ שהוא להפך שהיום י"ח שעות והלילה ו' שעות לא יקרא התיקון בחצי הלילה כי אז הוא אחר ג' שעות ואין אנו חושבין רק י"ב שעות ובין בקיץ בין בחורף לכן יקרא התיקון סמוך לבוקר שהיא אחר ו' שעות. ודוקא לענין זה אמרינן הכי אבל לענין ק"ש לא יוכל לקרוא ק"ש של שחרית בו' שעות אחרונים של ליל החורף אע"פי שמיום נחשבים:

דאונין דילה נ"ב י"ב אותיות אד"ני:

דא הר הבית נ"ב בריאה:

דא עזרת ישראל נ"ב מלכות כנגד נה"ים:

ומתמן עאלין לגו ההוא אתר דאיקרי מקום קדשו פי' מלכות:

דנשמתין קיימין תמן פי' במלכות:

קדש הקדשים נ"ב יסוד דנוקבא:

ותמן רשימין נ"ב בסוד מ"ן:

תרי שעתי עד דאתפלג ליליא פי' השני שעות שקודם חצות. ומ"ש

ובשירותא דארבע שעתי אמצעין נ"ב צמח נל"עד דגרסינן דתרי שעתי הפך דברי הר"מל שכתב שיש לומר התיקון תמיד קודם חצות עכ"ל. נמצא דהרב צמח גריס ובשירותא דתרי שעתי והכריחו לזה לפי שכיון שאמר הזוהר ולא אמרי שירתא בר תרי שעתי וכו'. דהיינו השתי שעות שקודם חצות. א"כ היכי קאמר בתר הכי ובשירותא וכו' פתחי על נהרות בבל הרי השירה היו אומרים לכך גריס ובשירותא דתרי שעתי. ולדעת הרמ"ל דס"ל שהבכייה היא בשירותא דארבע שעתי מפרש מ"ש בסמוך ולא אמרי שירתא וכו' היינו ב' שעות השניים שמחצות ואילך והכי פירושא ולא אמרי שירת' בר תרי שעתי ומפרש הזוהר מתי הם אלו התרי שעתי ואמר עד דאתפלג ליליא דהיינו חצות השני: