מקדש מלך על ספר הזהר ב:שעא

לא שלמא בהו פי' כיון שאנו אומרים שהיא בדרגא דע' שרומז לבינה א"כ התינוקות שהם פחות מע' אינה שונטת בהם ותירץ שכל הנשמות מתחלת לידתם עד סוף ע' הם ברשות' לפי שכל הו"ק עד הבונה שנקרא ע' מקבלת מהם הארה ונותנת לישראל. ה"ו. מאן אחד ביחודא דע' שנין.

לפרשא חטאוי ז"ל הרב בס"הכ בפ' תצוה בדף קפ"ו ונראה שאסור להתודות בר"ה ובפ' פנחס דרל"א אמר דבעי לפרשא חטאוי. והנה הכא שאוסר הוא בקול רם. ומקום המתיר הוא בלחש בעת תקיעת שופר. וקשה דהכא ביו"הך מדבר. ונראה שהרב ז"ל מפרש מ"ש ביומא דא וכו'. קאי אדסמיך לי' פתח ואמר עד שביעא' דילי איהו וע"ד איהו בכסא ולא באתגלייא ונודע שר"ה עלי' כתיב בכסא ליום חגנו והכריחו לזה ממ"ש נטלי ההוא מלה ועייני לקטרגא ואי ביו"הך אין לשטן שליטה ועוד אי ביוה"ך איירי אתי דלא כמאן דאפי' לר"עק אין צריך לפרט ואם רצה לפרט הרשות בידו אפי' בקול רם והכא אוסר. אלא ודאי בר"ה איירי ותירוץ הרב דהכא מיירי בקול רם דייק מלשון הזוהר ממ"ש דחציפא איהו קמי כולא משמע בקול רם.

דילכון איהו באיתגלייא פי' מ'

שביעאה דילי פי' ביכה:

דאיהו י"ב נ"ב י"ב בחשבון קטן ג'.

ואיהו א"ב ג' פי' כיון די"ב דאביב הם ג' א' וג' עם א"ב דאביב הכי אב"ג. מסופא דאתוון תשרי גרסי' ומ"ש

אתוון מתתא לעילא פי' שישראל הם במלכות שהוא ניסן שרמוז בא"בג והם עולים ממטה למעלה מא' לב' מב' לג' וכו'. אבל בינה היא מסודל תשרי שהם מעילא לתתא. בחמש קדמאי וכו' אבן במ"ש האר"י ז"ל כי בר"ה ננסרים הדינים שהם הגבורות הראשונות שבזעיר למ'. וביוה"ך מקבלת ה"ג אחרים מאימא ובט"ו לחדש מקבלת תשלום ה' חסדים דאימא לכי שנכנסו בד' ימים שבין יו"הך לסוכות ד' חסדים של הוד ונצח ות"ת וגבור' וחסד דחסד הגדול שבהם נכנס בט"ו לחדש ולכך הוא י"ט ונכנסים ג"כ של זעיר ומתחילים להכניס מיום א' שהוא י"ט ה' חסדים דזעיר ע"י הלולב וע"י ההקפ' נכנסים המקיפים דזעיר ושל אימא נכנסים המקיפים ע"י הסוכ' עכ"ל נמצא שבר"ה נכנסים הה' גבורות הראשונות שהיו בזעיר למ' וביוה"ך מקבלת ה' גבורות דאימא. ובט"ו לחדש נכנסים ה' חסדים ונשלמים ומתחילים ג"כ דזעיר ולכן אמר כאן בחמש קדמאי ובה' אחרנין ובה' תליתאי ומפרש בקדמיתא וכו' הם הג' הראשונות ומ"ש בעשרה דירחא וכו' הם ה"ג דאימא ביוה"ך. ומ"ש בט"ו דירחא וכו' הם חמש חסדים דאימא וחמש חסדים דזעיר:

מעלמא עילאה פי' בינה.

ה"ג כדין גילוייא איהו בחדתותא וע"ד איקרי ראשון פי' על שם הבינה הנק' ראשון. ה"ג מכאן נחתי לרזא תתאה וכו' והיינו מ'.

דינא דעלמא דאין לעילא פי' בינה.

מדינא דיצחק פי' גבורה:

אשא דלתתא פי' מ':

מעלמא תתאה פי' מלכות:

ובגין דאיהו דרגא שביעאה פי' מ' שהיא ז' לחסד: הכי גרסינן אי הוא שביעא' אמאי מעשרין: