מקדש מלך על ספר הזהר ב:שע

יכפר וינקי בקדמיתא וכו' פי' תחלה אנו מתקנים מדת המ' שנקרא יום הזה ואח"כ ישראל ולפי' שני מלת עליכם ר"ל למה צריכ' המלכות כפרה בגיניכון. ה"ג מאן יכפר אלא דא הוא עלמא עילאה דנהיר ונקי לכולא.

מצולות ים פי' שהם מסיגי הגבורות שבמלכות. ה"ג ולמיהך יחיפי רגלין כמלאכין עילאין. ה' עינויין בגין לאסתייעא מחמש סטרין עילאין דיומא דכפורי אפיק לון ואינון תרעין דילה. ואי שתיה קא חשיב דאיהו מסטרא דיצחק הא שית וכו'. בח"י קצ"ח יכוין לכל אחד מה' עינויין למדתו העליונה. שעל ידי התעוררות הה' עינויים אלה פה עמנו היום מתעוררות התשועה לישראל לכפר עליהם מה' מדות עליונות אשר בהם התפשטות אם לבינה אם הבנים דבה חירו דכולא. והיא מוציאתם אל הגלוי למטה ומעשה ידינו כוננה עלינו. וע"י עינוי האכילה ושתיה מתעוררים חסד לאברהם ופחד יצחק וע"כ שתיה בכלל אכילה כי שתיה מסטרא דיצחק וצריך לכלול אותו בימין לעולם כי זהו סוד העקידה אברהם הוא איש החסד ויצחק ה"ס הגבורה אש ממים וכדי להמתיק אותו שלא חיריב העולם בא ענין העקידה כדי שיהיה לעולם נכנע ונקשר אל החסד ולכן אמרו שתיה בכלל אכילה והם א'. והרחיצה ליעקב והסיכה לנצח ונעילת הסנדל להוד ותשמיש המטה לצדיק יסוד עולם והדברים אלו מבוארים בזוהר תצוה ה' עינויין בגין וכו'. וענוייא בתרייתא תשמיש המטה איהו ובדרגא שתיתאה שכיח ולקבליה וכו' ובכל עינוי מאלו הה' יכוין לתקן את אשר עיוותו וכו' ואף גם זאת בתתי אל לבו מעשה ידי אדם אשר בעפר יסודו כי ידמה לעליון כי הנה ה' דברים אלו אכילה ושתיה ורחיצה וכו' הם למעלה בשאר ימות השנה הארות עליונים שמקבלת שכינת עוזינו במספר שמות קדושי' אשר עולה מספר השמות ההם כמספר כל א' מאלו הה' אכילה וכו' אך ביום הזה יתעלה אמה ונאדרת בתאומת' יחד אימא ובתה. ותעני' אימא ואינה מקבלת ה' דברים אלו ממנה וכנגדה אנו אסורים ג"כ בה' דברים גשמיים אלו למטה. ואולם היא מקבלת ביוה"ך הארותי' גבורות פחדה מאימא לפני ח"ה א' גבור' גשמים פנימיים שממדת חסד אימא עד הודה. בקול ה' תפלות שאנו מתפללים היום. בערבית גבורת חסד דאימא. ובשחרית גבורת גבורה. ובמוסף גבורה שבתפארתה. ובמנחה גבורה שבנצח ובנעילה גבורה שבהודה.

מחמש סטרין עילאין פי' ה' גבורות באימא שבאים למ' ביוה"ך

הא שית פי' נגד ו"ק דאימא.

ובדרגא שתיתאה שכיח פי' ביסוד שמאימא אנו מושכים ליסוד דזעיר כמ"ש בפ' משפטים בסוד עונ' טמירא.

כל דרגין עילאין אתיין וכו' פי' י"ס דאימא משפיעים למ' וז"ש כדין כולא חד ואיקרי יו"הך.

זכור ושמור נ"ב שהוא מקור:

וכן עשור ר"ל מספר עשיריות ה"ג א"ל לר"ש. ה"ג דאי בעשירי יאות. ור"ל אלו כתיב בעשירי יאות דקרא כפשטי' אבל כיון דכתיב בעשור דרשינן מספר עשיריות שהם מאה. אמאי סליק למאה והא כד מעשרי לשביעא' עשר זמנין דהיינו י' פעמים ז' הם ע' ואמאי הם מאה תרין רזין הכא. פי' הכל אמת אנו דורשים עשור מספר עשיריות דהיינו מאה ועוד אנו עושים עשר פעמים ז' שהם ע' והיא בינה שנקרא ע' וז"ש

ובדרגא דע' ונ"ב בינה וביאור הענין היטב שדורשים עשור לשון מקור שהם מאה שמשפיעים בה י"ס דאימא ודורשים ג"כ ע' לרמוז שעלתה המ' וקיבלה ו"ק דזעיר ואח"כ עלתה עד הבינה שנקרא ע' ולפ"ז סדר העלייה הוא ע' תחלה לרמוז שאחזה בזעיר שהוא ו"ק ועלתה עד הבינה וז"ס ע' ואח"כ סוד עשור שהיא מאה לרמוז שמקבלת מי"ס דבינה. ה"ג לית לה רשו: