מקדש מלך על ספר הזהר ב:שסט

הה"ד לפני ה' תטהרו פי' בינה כמ"ש בפ' אחרי מות כד אתי מלכא עילאה פי' בינה כמ"ש לעיל כד עלמא דאתי אעל להיכלא דעלא תתאה. ומ"ש

דהא שמא עילאה לא אתקיים בקיומיה פי' שאלהים אלה הם ו"ק דזעיר ששם אחוזים ישראל. ומי דאלהים הם נה"י דבינה שבתוך זעיר ואם יאבדו ישראל ח"ו אזי אלה מאלהים נפגמת ולא נשאר רק מי וזהו ומה תעשה לשמך הגדול וכמ"ש בסבא דמשפטים: ה"ג כדין נהירו דאנפין וכל חידו אשתכח וישראל נפקי וכו': ה"ג לקרבא שער ולא מלה אחרא ור"ל שהיה לנו להקריב פר או כשב. אמאי לא עז שהוא גדול ולא שעיר שהוא קטן: ה"ג וע"ד שעיר דלא אתחבר בנוקבא בסטרין דילי' כולהו עז כד אתחבר בנוקבא. ור"ל שעיר שלא נתחבר עם הנוקבא בצדדים שלו כולם. דהיינו כל הס"א רוצים בסטרין דיליה. במה דלא אתחבר בנוקבא נ"ב דאל אחר אסתרס ולא עביד פירין עכ"ל ולפ"ז מ"ש ובגין דאיהו מלכא וכו'. ולא יהיב חיליה לאחרא וכו' הוא טעם אחר שהטעם האחד הוא שהשעיר עדין לא עביד פירין ואל אחר לא עביד פירין. והטעם הב' כהוא כיון דאיהו מלכא יהבין ליה האי דלא יהיב חיליה לאחרא:

ות"ח אע"ג וכו' פירוש הוא טעם ג' כי עז שערא דיליה תלייא ולא שעיע שהם דיני' קשים אבל השעיר שערא דיליה לא תליא ולא שעיע ולכך יהבין ליה האי שעיר שאין בו טומאה כל כך: