מקדש מלך על ספר הזהר ב:שס

ד' גניזין אינון בחד נקודה וכו' נ"ב הציור הוא כך # כמה דה' לתתא פי' ה' אחרונה דהו"יה קיימא על ד' הם ארג"מן:

בגין דהאי נקודה עילאה פי' הנקודה שבתוך ה' ראשונה נק' נקודה עילא'.

חד בלחודוי פי' אותם חמשה נקודות שהם מיו"ד כמ"ש בסמוך

תרין לעילא וחד לתתא וכו' וחד בטמירו פי' אותם החמשה שרומזים בה' כמ"ש לעיל איתעביד בגניזו וכו' וקיימא על ה' אחרנין: ה"ג קיימא ה' דא על סמכין:

ואינון הוו י"ג מכילן דרחמי פי' ב' ההי"ן במילואם כזה ה"א ה"א הם י"ב ועם היסוד דאתוסף עלייהו הם י"ג נגד י"ג מדות של רחמים. זמנין אינון מ"ב כדמפרש בסמוך ע"ב כשתסיר מהם ל"ב נשארו מ' ועם תרין אודנין שהם בחי' נ"ה הרי מ"ב: ה"ג אשתארו ארבעין.

אתוון רברבן פי' אותיות גדולות בבינה וקטנות במ' והכא שהוא ה' ראשונה שהיא בינה דמ' לכך הם גדולות לגבי ה' אחרונה מ' שבה.

ואילן ח' וק' פי' משם יונקים החיצונים וז"ש בסמוך וע"ד בתהלה לדוד וכו' בר מן אלין תרין וכו' שר"ל שבכל פסוק שבתהלה לדוד יש ו' בחצי השני של הפסוק. אבל ח' וק' שהם חנון ורחום ה' קרוב ה' לכל קוראיו אין שם ו' בסמיכו:

אתוון דשקר פי' מלבד שיונקים מן ח' וק' יונקים מאותיות שקר לסלקא לצ"ב: פי' שם ע"ב עיקרו הם ע' שמהן כי שנים אינם נמנים כמ"ש הזוהר בפ' ויקהל דף ר"ך ע"ב ועם כ"ב אתוון הם צ"ב.

בר תרין אדונין פי' הם בחינת נ"ה כמ"ש הרב בדרושי אריך תרין אודנין דעתיקא.

ואם שרה פי' שרה מ' ויש בה צ' הנז':

וכד אתוספף דרגא דרזא דברית: פי' היסוד שהוא ספי' ח' כשנתחיל מחכמה שהיא ראשית עם צ"ב הנז' הרי מאה:

בתרין נונין נ"ב צורתם כך #

וע"ד ו' קיימא בינייהו פי' נו"ן במילואה יש ו' בין ב' נונין כמ"ש כגוונא דא נו"ן דהכא איהו אתריה. פי' בבינה שם מקומו של זעיר הנק' ו' כדי לקבל מוחין ממנה.

איהו נקוד' חדא דקיימא ברזא דנון פי' ה אנו עושים אותה כמו נו"ן כפופה והנקודה באמצע.

על י"ב רתיכין פי' ו"ו מליאה היא י"ב אינון כ"ד רתיכין. פי' דרועין וירכין יש בהם י"ב פרקים: והגוף שהוא בחינת ו' שיש ו' אחרת במילואה ושניהם י"ב הרי כ"ד וז"ש לקבל דרועין וירכין וכו':