מקדש מלך על ספר הזהר ב:שלג

וההוא אור דאיהו זרוע תדיר עביד איבין ז"ל הרב משחרב הבית רוב הזווגים הם ע"י ההוא רוחא דשבק בה בעלה שהוא שם ב"ן ששרשו מן הדכורא והוא מזדווג עם המלכות ומשם הם נשמות הצדיקים המזדווגים ג"כ עם המלכות בימי הגלות בסוד יבעלוך בניך ר"ת י"ב עכ"ל ועיין בפ' בראשית דף ו' בענין שלום לרחוק ולקרוב כי שם הארכנו בדברי הרב.

ה"ג כד אתגלי רזא דעשו ועובדוי בהאי ויהי הוה דכתיב ויהי עשו וכו' ועיין בפ' בראשית כי שם נתבאר דרוש היטב.

כתיב אור חמש זמנין פי' ה' חסדים הנקרא אור.

ה"ג ברזא דמים דנטיל מימינא מים ה' זמנין פי' הם ה' גבורות בסוד גשמים וכמ"ש באוצ"ח.

רקיע ה' זמנין פי' הם ה"ק דזעיר שבהם מתפשטים החו"ג דדיוקנא דאדם. פי' זעיר דאיהו אור בקדמיתא: פי' כשהיתה הטיפה באבא לצורך זעיר נקרא אור.

לבתר מים פי' בהיותה באימא נעשית מים.

לבתר אתפשט בגוויהו רקיט פי' אחר שנעשית הטיפה מים באימא נקרש ונעשה רקיע

כגוונא דגליפו ציורא דדיוקנא דאדם פי' אדם התחתון.

בקדמיתא זרע דאיהו אור פי' כשהיה כלול במוח אביו נקרא אור.

אתפשט ואתעביד מים פי' כשאביו נתן הטיפה לאשתו נעשית מים.

פשיטו דגופא לכל סטרין פירוש אחר כך נקרש ונעשה גוף הוולד: