מקדש מלך על ספר הזהר ב:שלב

איהי פתחת לגבייהו תרין דרועין דילה נ"ב ה"ס אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני כי היא חובקתו ומנהיגתו מאחוריו אליה.

ה"ג ותורה אור ול"ג תחות כרסייא עילאה טמירא וכו' פי' יש עולמות הם המוחין דזעיר המתפשטים בג' קוים שלו ואחר שנתגלו מיסוד דאימא אז מתגלית הארתם בחג"ת דזעיר. כרסייא עילאה הוא יסוד דאימא ובח"גת שהם תחתיו שריין אינון עולמות שהם המוחין. ובסמוך נכתוב דברי הרב בזה.

ה"ג מסטרא דההוא ימינא מאה ותלת אינון בסטרא דשמאלא נ"ב זה"ס ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו מנחה גי' ק"ג הביא לו מנחה מצד שמאל והשיב לו עשו. יש לי ר"ב שאפילו אותם ר"ז שהם מצד ימין עם ק"ג של שמאל הכל יש לי מכח הקטרוג השיב שלמה בשמו ית' להנחיל אוהבי יש אפילו אותם ק"ג שהם מצד שמאל יומתקו עם ר"ז שהם מצד הימין וינחלו אותם אוהביו ית' ומכח ק"ג של שמאל יצא עגל שעולה ק"ג ולכן אמר משה לאהרן קח לך עגל וכו' למתק אותם בצד הימין. י"ש אלין תלת מאה ועשר עולמות גניזין תחות עלמ' דאתי ז"ל הרב בס"הכ דע כי יש עולמות הם בבינה והם כ"ב אותיות המתחלקי' בחג"ת דזעיר כמ"ש בפ' בראשית וז"ש בזוהר פ' תרומה בדף קס"ו ע"ב כי יש עולמות אלו שריין תחות כרסייא תחות עלמא דאתי. וכבר הודעתיך כי עלמא דאתי היא תבונה שתמיד בא השפע ממנה תוך זעיר ואמנם עיקרם בג"ר דזעיר אך הארתם יוצאות לחוץ אחר כלות יסוד הבינה אשר בחזה דזעיר ואז מתחילים הג' קוים ונמצא כי עיקר הארתם בחג"ת דזעיר וז"ש בזוהר שהם תחות עלמא דאתי שהוא בסיום יסוד הבינה בחזה דזעיר. גם פירושו שהם אחר הבינה דזעיר עצמו עכ"ל. ובזה מובן לשון זה. גננא דגנתא גרסינן.

זרעא דקשוט נ"ב שור"ק כולו זרע אמת ניקוד היסוד שור"ק בספוקא דההוא גננא דאיקרי צדיק דלא שכיך גרסינן: