מקדש מלך על ספר הזהר ב:רעג

רתוכא דילה פי' ספירותיה נק' לילות. וספירות זעיר נק' ימים. ה"ג חוה וחיה במלה חדא סלקין וע"ד אסתלק יו"ד ועייל ו' דאיהו כדקא יאות דהא ו' איהו חיין ודאי וע"ד חוה חויה י"וד זעירא נכילא חיין מן ו' ור"ל המ' שנק' יו"ד זעיר מקבלת מן ו' שהוא זעיר.

דעת דא איהו רזא דשמים פירש לפי שנשמת הו"ק דזעיר הוא הדעת כנודע לכך זעיר נקרא דעת:

אוף הכי שית סטרין פי' הם ו"ק דבריאה כמ"ש לעיל.

ולא כשאר אמירן פירש אמר דהכא אינו בזעיר ומ' שנק' אומר ודברים דאינון קלא דמשתמע כתב הזוהר בפ' בראשית דא"וא נקרא קלא דלא אשתמע וז"ון נקרא קלא דמשתמע.

וכל בני עלמא משתעו וכו' פי' שהחכמים שבכל דור ודור מספרים ועוסקים בדרושי א"וא וברא בוכרא.

דאיהו משכנא מאינון דרגין עילאין קדישין פי' שהזעיר הוא האהל שנכנסים בו נה"י דא"וא והזעיר הוא אהל המקבלם. ושיעור הכתוב לשמש שהוא זעיר. שם אותו המאציל העליון אהל שנכלל בהם ומתלבשיס בו.

והוא כחתן פי' זעיר

דא עדן פי' בינה:

ונהר יוצא מעדן פי' ונהר שהוא זעיר יוצא מעדן שהיא בינה להשקות את הגן שהיא מ':

ישיש מסטרא דאור קדמאה נ"ב ב"פ אל בכללות עשרה הם ישיש:

דאמתיק דינא בחסד פי' שהגבורות נמתקו על ידי החסדים.

ועל דא לרוץ אורח פי' יסוד דנוקבא נק' אורח.

בים דרך פירש יסוד דנוקבא נקרא דרך.

מסייפי אלין שמים עילאין וכו' פי' יסוד דזעיר מסוף ת"ת דזעיר יצא: וז"ש ובההוא אתר אשתמודע בין דכר לנוקבא.

קצה השמים דא עלמא עילאה פי' שמים הוא זעיר וקצה העליון בינה וקצה התחתון הוא יסוד דזעיר והכתוב מתחיל ממטה למעלה ולמקצה השמי' שהוא יסוד דזעיר י' עד קצה השמים שהוא יסוד דאימא וז"ש קצה דא עלמא עילאה ולמקצה דא מלכא דשלמה דיליה שהוא יסוד דזעיר. ומביא ראיה מפסוק זה שמה שאמר מקצה השמים מוצאו דא יסוד דזעיר כמה דהאי נטיל וכו'. פירש יסוד דאימא.

אוף הכי האי נטיל פי' יסוד דזעיר

ותקופתו דסחרא בכל אינון סטרין קדישין פי' הארת היסוד דזעיר היא מקפת וסובבת על כל הקנוות של מלכות ליתן להם הארה: