מקדש מלך על ספר הזהר ב:רעב

שמים דשמא עילאה איתחזי בהו היא אימא.

ושמא קדישא אתרשים בהו הוא אבא ולפי שהוא נעלם אמר בו אתרשים דנהרין מצד החסדים ונציצין מצד הגבורות: ומאן איהו ספור כתב בס' אור ישראל בשם הר"מק כי ספר וספר וספור הם חב"ד עכ"ל וכמ"ש בפרשת משפטים בשם הרב בדף ק"ה שהדעת נקרא מספר. ובזה יובן מ"ש הכא דכליל בנהירו דשלימו בספר עילאה ומאן איהו ספור דהיינו א"וא שנק' ספר ודעת הנק' ספור מקבל מהם הזעיר.

ובג"כ סלקין בשמא שלים פירש זעיר נק' ספר כמו א"וא:

ונהרין בנהירו וכו' פי' מצד החסדים. ונצצין בנציצו מצד הגבורות. ונהרי לכל כבוד וכבוד דמתדבקן ביה ה"ג ור"ל שזעיר מאיר לכל ספירה וספירה מספירות המ' הנדבקים בו וכתב בספר אור ישראל טעם שהמ' נק' כבוד לפי שאבא יסד ברתא ול"ב נתיבות חכמה יש באבא כמנין כבוד לכך המ' נקראת כבוד.

כל עזקא פי' ספי' המ' נקראים עזקא

ההוא טלא עילאה דנהיר מכל סטרין גניזין פי' הטל ששורשו נמשך ממ"ס הנק' טלא דבדולחא כמ"ש לקמן וכד נגיד ומשיך ההוא טלא דבדולחא וז"ש דנהיר מכל סטרין גניזין.

דאיהו מעשה ידיו פי' לפי שהטל נמשך מהמוח. והדעת יש בו חו"ג שנק' שני ידים לכך אמר דאיהו מעשה ידיו:

דאיהו מבועא דבירא פי' יסוד דזעיר. וז"ש לקמן לאשקאה שקיו דחדותא למעלי שבתא שהיא מ': ה"ג לאשקאה ולברכא לתתא יום ליום יומא ליומא וכו'. ה"ג להאי כבוד והיך נגיד ומשיך ההוא רקיעא נגידו דטלא עילאה ואמר יום ליום וכו'.

כד"א מבע אתעביד פי' לשון מהירות כדמתרגם וחש עתידות למו ומבע וכו'. וז"ש אוחז לאנהרא דא מן דא.

ר' רישא בוכרא נ"ב היינו יסוד אבא שממנו דעת בן בכור עכ"ל ושיעור הכתוב יום ליום כל ספירה וספירה של זעיר ממהרת לקבל הארה מן אמר.

ואנהיר לתתא פי' למ'.

למיעבד תולדין בדיוקנא דאינון שמים פי' שהמלכות ג"כ עושה ו"ק דבריאה שהם דוגמת ו"ק דאצילות שנק' שמים כמ"ש בדף קכ"ז ע"ב סדורא קדמאה וכו':