מקדש מלך על ספר הזהר ב:רעד

ואין נסתר לית מאן וכו' ופי' הכתוב ואין נסתר מספירות המלכות שלא לקבל הארה מיסוד דזעיר אלא כולם מקבלים ממנו שית סטרין עילאין. פירש ו"ק דאימא.

עילא ותתא פי' עילא זעיר ותתא היא מ':

ואיהו מרזא דספור פי' שהזעיר ג"כ מקבל מדעת הנקרא ספור כמ"של בשם הרמ"ק

דתלת שמהן אלין פי' ספר וספר וספור שהם א"וא ודעת:

בגין רזא דשמא עילאה פירש זעיר שמקבל חו"ג וז"ש דקא נהיר בנהירו ונציץ בנציצו:

ההוא נהר פי' יסוד דזעיר.

ברזא עילאה פי' אבא:

ומקורא דחיי פי' בינה שיסוד דאימא נקרא מקורא דחיי ה"ג כולא כדקא יאות ביומא דא ולבתר סיהרא וכו' ודא איהו לדוד בשנותו. ושיעור הכתוב לדור שהיא מ' בשנותו את טעמו לפני אבימלך.

אבימלך פירוש שנתגדלה ונעשית פנים בפנים עם זעיר הנק' אבימלך אזי ויגרשהו לס"מ וילך:

בכ"ב אתוון פי' הם כ"ב אתוון שיש במזמור בשנותו את טעמו:

תפלה למשה פי' תפלה שהיא מ' נתחברה עם משה.

סליק ואתעטר בעטרוי פי' זעיר ביום השבת נתעלה וקיבל העטרות מאבא.

וסלקין ברזא דשמא קדישא פי' שנקרא ספור כמו א"וא כמ"ש לעיל.

למהוי חד ברזא דכבוד אל פי' שבת להזדווג עם המ' שנק' כבוד אל כמ"ש הרב שהמלכות ביום כבוד הפנימי שלה הוא ס"ג גי' כבו"ד א"ל ולכך כק' ביום השבת כבוד אל עכ"ל: