מקדש מלך על ספר הזהר ב:רנג
Mikdash Melekh on Zohar 2:253 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כדין ישראל לסגולתו בספרים ישנים ל"ג כדין אלא ישראל לסגולתו ור"ל שיעקב אע"ה שהוא רומז לזעיר מקבל מאו"א שנק' י"ה אבל ישראל התחתונים אינם משיגים כי אם מ' הנק' סגולתו ומפרש לסגולתו על המ' הפך מ"ש לעיל שהם ס"גול. ולספרים דידן דגרסי כדין הכי פי' כיון שיעקב שהוא בחי' זעיר קבל מא"וא ונתקן כדין ישראל בניו התחתונים השיגו למ' הנק' סגולה:
אלא מאה נ"ב אד"ני גי' ה"ס ומילוי המילוי ל"ה הרי מאה עכ"ל ולפ"ז ממש בגין דכל דרגין וכו' הוא טעם אחר שנק' מאה לפי שנכללים בה י"ס כל א' כלולה מי' הם מאה. ובג"ד מה פי' ולזה נק' מה בשביל ג' טעמים אלו:
רב טובך דא הוא יסודא דעלמא פירוש יסוד נק' רב וטיפת החסדים שבו הם טובך:
והכא כלילן דכר ונוקבא כחדא פי' מה היא מלכות ורב טובך הוא יסוד:
בראשית ברא נ"ב יסוד אבר שית עכ"ל ושיעור הכתוב בכח בראשית שהוא יסוד ברא אלהים שהיא מ' שמים ומ"ש
ברזא דא וכו' פי' ע"י היסוד ג"כ נעשה המשכן שבע"הז ולכך עשאו בצלאל שהוא ביסוד כנודע:
בדיוקנא דעלאין דלעילא פי' בינה:
דעלמא תתאה פי' מ' שמשכן רומז לבינה ורומז למלכות כמ"ש הזוהר בפ' פקודי. א"נ עלמא דלעילא היא מ' ועלמא תתאה הוא מט"ט:
אפריון דא היכלא דלתתא פי' מלכות.
כגונא דהיכלא עילאה פי' בינה וקב"ה קרי לה גנתא דעדן נ"ב יסוד דנוקבא עכ"ל ולפ"ז קב"ה הוא זעיר:
דלית לון גופא וכו' פירש שכבר מתו ועלתה נשמתם ליסוד דמ' אבל נהנים מבינה הנק' אפרסמון שבאה להם הארה מבינה עד המ' שהם שם.
היכלא עלאה פי' בינה אלא בשעת' דסתים ואתגניז. פי' בשעה שעולה בינה עילא' ונסתמ' תוך אבא וז"ש ואתגניז בגויה דאב' כמ"ש גו נקודה עילאה שהוא אבא כמ"ש באוצ"ח מ"ם בתבונה סמ"ך בבינ' עילאה ונודע כי בינה עילאה כלולא באבא בסוד ו"ד דיו"ד שהיא נגולה באבא וז"ס הבן בחכמה וטעם שנקרא סמ"ך לפי שהבינה היא מהחזה ולמעלה שהס ו"ס. ומכה אבא הנק' יו"ד בהם ונעשים ופ"י גי' ס' וכמ"ש הזוהר לקמן והרב ז"ל נתן טעמי' אחרים והזוהר קצר כדרכו.
דהדרא ויתבא רביעא על בנין פי' היא תבונה שהיא רובצת על הבנים להניקם והיא נק' מ"ם ואע"פי שכתב הזוהר ובשעתא דהדרא וכו' דמשמע שהכל ספירה אחת. כן דרך הזוהר להעלים הדברים אבל ודאי שהם ב' פרצופים ס' בבינה ומ' בתבונה: לגו ד' סטרין דעלמא הם ד' מוחין דזעיר שנק' עולם ונה"י דתבונה הם שנכנסים בזעיר כמ"ש הרב לכך היא מ' נגד ד' מוחין כל אחד כלול מעשר הם מ':