מקדש מלך על ספר הזהר ב:רכה

וכי ס"ד דכל העשוקים וכו' פי' דק"סד העשוקים היינו הנגזלים ולכך הקשה שא"א לשלמה לראות כל מי שנגזל ותירץ מאי עשוקי' היינו תינוקות ור"ל מיני תינוקות שנעשקי' ביד הס"א כל א' מסיבתו כולם ראה שה"עה דהוה איהו עשיק בקדמיתא כדמפרש לקמן שכיון שהוא עשוק בדם נפש נעשק הוא ביד הס"א בנו או בן בנו עד דור רביעי וז"ש או מתלתא לאחרא. ומ"ש

או בנו פי' מלבד שנעשק הוא עוד נעשק בנו או בן בנו כדין אתעשק גופא איירי אם יחמיץ ומ"ש בסמוך ולא נעשקו בגופין איירי אם לא יחמיץ דאז הרוח שלו נעשקה כבר בטיקלא אבל אחר שבא לעו"הז לא נעשק והרי היא כשאר נשמות ישראל שלא עשקתם הטיקלא כמובן מדף צ"ו.

כמה דהני הכי אינון עשוקים וכו' פירוש כמו שהממזרים נעשו בגוף בעו"הז הכי נמי אותם שנעשקו ביד הקליפה ונפשו בגוף בעו"הז עושקת אותם פעם אחרת ומת והקב"ה לוקח הנשמה וז"ש ולבתר עשקין לון מניה פי' מיד הס"א:

עד י"ג שנין פי' ולפעמים כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד עושקת אותו הקליפה ולכך אמר אנא בר יומא הוינא שאותו היום שאחר י"ג הוא בן המ'. ואע"פי שבן י"ג ויום א' יצא מרשות אביו. זה לא מת בעון אביו אלא לפי שכבר היה בערלה ושמא יחמיץ כמ"ש הסבא לעיל ולכך מת