מקדש מלך על ספר הזהר ב:רו

ה"ג לא יהא ליה בה חולקא וכו' דהא תרין דחת וכו' פי' לא נתיישבה עמהם שהראשון גירשה והשני גירש או מת.

חיוכא איהו לבתר פי' מי שנשאה אחר שנדבקה עם אחר ושיעור הכתוב ותצחק פי' יהיה לשחוק מי שנושא אותה שנדבק' באחרון.

בגופא דאילנא פ' מ'.

דאילנא אחר' עילאה פי' זעיר:

ועובד דא אתתקן ונפק מגו חקל בישא דגובין בישין ז"ל הרב בס' הגלגולי' דע כי הנה נפש דוד היתה מאותם נשמות שנשרו מאד"הר ואותו הפעם היה הפעם הראשונ' שיצאה מעמקי הקליפות והנה מקום נפשו היתה מסטרא דנוקבא דקליפה ולכן יצא מרות המואביה שהיתה שקועה בקליפת מואב כי כבר ידעת כי עמון ומואב הם ב' קליפת נגד בינה ומ' עכ"ל ובזה מובן לשון זה:

פרץ הכי הוה פי' שכתב בפ' וישב ער ואונן נתגלגלו בפרץ וזרח. ומ"ש האר"י ער ואונן נתגלגלו. במחלון וכליון צ"ל שאחר שנתקנו בפרץ וזרח נשאר להם קצת תיקון ונתגלגלו במחלון וכליון. אבל מחלון נתקן לגמרי וכליון נאבד. ומ"ש

אבל בהני אתעכל רע וכו' פי' ע"י פרץ ועובד הנזכר נפק טוב וכו':

מחלון אוף הכי כתב הרב ז"ל כי מחלון וכליון הם ער ואונן:

בשירותא דכולא מעיקרא וכו' פי' בתחלת הכל מח"גת העליונים נשתרשו שרשים של ישראל והם ראובן שמעון ולוי חג"ת:

ויהודה מה כתיב ביה וכו' פי' שיהודה שהוא מ' כתיב ביה ב' פסוקים הפעם אודה וכו'. וכתיב ותעמוד מלדת והכוונה למ"ש לקמן שתחלה היתה המ' באחורי זעיר ולא כתקנה כדי להיותה עמו פ"בפ וזהו יה"ו דיהודה שהם חג"ת ומ' שהיא ד' דיהודה היתה אחורי חג"ת ולזה הביא פסוק ותעמוד מלדת שמורה שעדין לא נתקנה ואינו ראויה לילד. ואחר שננסרה וחזרה עמו פ"בפ אזי היא סוד ה' דיהודה דנפקא ממסכינו לעתירו כמ"ש לקמן ולזה הביא פ' הפעם אודה את ה' כי אז המ' פ"בפ ולכך אומרת המ' אודה את ה'. ושיעור הכתוב אומרת המלכות הפעם אודה ולמה הודאה זו לפי שתחלה באחור ותעמוד מלדת ועכשיו שחזרה פ"בפ רני מה שהיתה עקרה ולא ילדה תחלה בהיותה אב"אח עמו עכשיו שחזרה פ"בפ רני וכדמסיק:

לאו על לאה איתמר פי' אע"ג דפשטיה דקרא הוא על לאה. כפי הסוד על המ' מדבר שהיא רקל: