מקדש מלך על ספר הזהר ב:יט

ורזא דא ה' ה' עילאה ותתאה פי' קל"ב הנזכר סודם כן מאהיה סוד תרין הה"ין בכללות גדול הם ק' ל"ב הם ל"ב נתיבות חכמ' שכלולים בזעיר שהוא ו' וז"ש וכל אינון שבילין דאינון ל"ב דכלילן ברזא דאת ו' ומ"ש הו"ה רזא דשלימו דקל"ב הוא כמ"ש תרין ההי"ן הם ק' ו' הוא ל"ב וכדין אתער סתימו דנביעו עילאה את יו"ד. פי' סוד קל"ב השניים הוא כך עשינו משם הוי"ה הו"ה ונשארה יו"ד שהיא ק' עם ל"ב נתיבות חכמה של אבא שהוא י' הרי קל"ב וז"ש ואתקיימין ל"ב שבילין לנגדא לתתא ואיתקיימין אתוון בקיומייהו הוי"ה. ואע"פי שהזכרנו ל"ב בהיותם בזעיר עכ"ז נרמזו בשרשם שהוא אבא גו ה' בתראה ודא איהו לסוף תשלום קמ"ד אחרנין שכיון שנמשכה הארה מאבא עד המ' והמ' היא שם ב"ן שאחורים שלו קמ"ד לכן התשלום העיקרי הוא אחר קמ"ד שנים אחרות כל דא בחושבן חית ואע"פי שכללות הכל הוא אלף ושש מאות וח' שנים שהרי י"ב שבטים הם י"ב מאות עם ת"ח הם י"ו מאות וח' וזהו תשלום העיקרי. אבל מסוף קל"ב השניים אתחזן אתוון דשמא קדישא והגם שלחשבון זה עבר הקץ יש לומר שרצונו ית' שתהיה הגאולה ומבועי דחכמתא בבת א' כדי שלא יבואו אותם הצרות על ישראל דוגמת מ"ש בתיקונים ובר"מ דבגין משיח בן יוסף דלא ימות האריך הקב"ה הקץ של ישראל הכי נמי בשביל שלא יבואו אותם הצרות על ישראל האריך הקץ עד תשלום ת"ח ועקב שנשאר באלף הרביעי לא חשיב ליה הזוהר כמ"ש הזוהר בסוף פרשת וירא דף קי"ו עכ"ל מורינו. ועיי"ן מ"ש שם והנה טעם להריגת משיח בן יוסף הוא כמ"ש בר"מ פ' כי תצא דף רע"ו ע"ב וז"ל אנת סבילת בגינייהו כמה מכתשין בגין דלא יתקטל משיח בן יוסף וכו' דבחוביה דירבעם דעבד ע"ז הוה הוא לאתחלל' בעע"ז וזרעיה הוא בגין דירבעם בן נבט מזרעיה איהו ובגיניה אתמר כך והוא מחולל מפשעינו וכו' ובחבורתו נרפא לנו:

עד דיהא שבת לה' פי' מלכות הנק' שבת מתחברת עם הוי"ה שהוא זעיר לאלקטא נפשין וכו' כל ההוא אלף שביעאה ז"ל הרב בס' הגלגולים דע כי יש נשמות שנכללו באדה"ר ויש נשמות שהם גבוהים ומעולים והם לא נכללו באדה"ר וכמו שאותם הנשמות שנכללו באדה"ר יש בהם נרנח"י כן אותם הנשמות שלא נכללו באדה"ר הם ממש על דרך זה ואלו הנשמות החדשות שלא נכללו באדה"ר לא יבואו בעולם רק עד אלף השביעי כנזכר בזוהר פרשת שמות דף יו"ד. ובאלף השביעי יתעטרו אלו הנשמות שנכללו באדה"ר באותם הנשמות שלא נכללו היותר גבוהים מכל חלק וחלק עם הדומה לו עכ"ל הרב. ובזה נבין לשון זה מ"ש עד דיהא שבת לה' ללקטא נפשין וכו' כל ההוא אלף שביעאה דהיינו המלכות מקבלת אותם הנשמות החדשות מזעיר וניתוסף בהם אור ע"י זווג זו"ן:

לאתלבשא לבתר שבת באנפין אחרנין מכח דברי הרב שכתבנו שבאלף הז' יבואו אותם הנשמות החדשות לעה"ז ויתעטרו הנשמות הישנות באותם נשמות החדשות וכו' צריך לפרש מ"ש הזוהר לאתלבשא לבתר שבת בגופין אחרנין שההתחלה היא ביום השבת שהוא אלף הז' ואזי יבואו הנשמות החדשות לעוה"ז וישארו חיים כך עד לבתר שבת בגופין קדישין לפי שאז בלע המות ננצח. חדש ודאי רבי יוסי ס"ל כמ"ד חדש ממש כסברת רבי יהודה ור"ש דלעיל דף ז':

דהא מאתר דפירודא הוו נ"ב שהיה מצד הקליפה דסיים בפירודא:

נהרא דמצרים פי' הרב שמצרים הוא כתר דקליפה:

אתר דכל ייחודא נ"ב שכל הייחוד נעשה על ידו.

נהירו דסטרדרום נ"ב שהוא בחי' חסד:

איילתא דשחרא פי' לאה:

נהירו אוכמא נ"ב לאה:

לאתחברא ביממא נ"ב יעקב:

ונהיר יממא פי' יעקב שאז יש בו מוחין להזדווג עם לאה:

ושאיב בגויה לההוא איילתא נ"ב לאה ור"ל שאז זווג יעקב ולאה בסוד ויהי בבוקר והנה היא לאה

אמר דוד שירתא נ"ב שהוא היה ג"כ מבחי' לאה בסוד ועריכת נר לבן ישי: