מקדש מלך על ספר הזהר ב:יח
Mikdash Melekh on Zohar 2:18 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דכל זמנא אנן עבדי פירודא וכו' פי' שכל שעה אנו מתפללים בגלותינו הקם שכינתך מעפר נמצא שמזכירים השכינה בר מבעלה. א"נ יש לפרש דבמקדש היו מזכירים השם ככתבו. אבל עתה אין מזכירין אותו אלא בכינוייו שהוא אדנ"י שרומז למ' לבדה אבל שם הוי"ה כולל שניהם כי יה"ו הוא זעיר וה' אחרונה מ'. ופי' ראשון עיקר שהרי גם בזמן ב"ה במדינה חוץ מהמקדש היו מזכירין אותו בכינויו. ובי"ת א' הוא רזא דה' קדמאה וא"ת כיון שבה"מ ראשון ג"כ הוא המ' למה מכנה אותה לה' ראשונה ובית ב' לה' אחרונה. וי"ל בהקדים מ"ש הרב בס' ק"י וז"ל מ"ש הזוהר בפרשת שמות בית א' לקבל ה' עילאה ובית ב' לקבל ה' תתאה הענין הוא שבבית א' היו זו"ן פב"פ בבחינה הששית וה' עליונות מאירים בה בסוד ט"ו לחדש ה' על י' ונמצא כי בהיותה שם למעלה נקרא גם היא ה' ראשונה. אך בבית ב' שהיתה פב"פ בד' תחתונות והיא ה' להם אז נקרא ה' תתאה. עוד טעם אחר כי בבית א' אימא עילאה נתפשטה עד הוד שני דזעיר ואז גם המ' היתה יונקת ממנה כי שם מקומה אך בבית ב' לא נתפשטה הבינה רק עד הוד ראשון דזעיר שהוא בחי' הגבורה של עתה ונמצא כי המ' בבית ב' בימי החול אע"פ שהיא פב"פ בבחי' רביעית מהחזה ולמטה אינה יונקת מאימא עילאה ולכן נקרא ה' תתאה ושמור הקדמה זו עכ"ל הרב:
ולקבל ע' שנין דילה להבין ענין ע' שנים דאימא נקדים מ"ש הרב בס' הליקוטים וז"ל גלות ע' שנה הוא כי נצח דאימא הוא בחח"ן והוד דאימא בבג"ה דזעיר ויסוד דאימא בדעת דזעיר הרי הם ז' ספירות ואלו הם ע' שנה דגלות בבל כי אותם ז"ס של אור הבינה נסתלקו מזעיר וינקו מהם החיצונים והכתר והדעת א' הם ולכך לא נמנה הכתר. והת"ת אין לו התפשטות של בינה ולכך לא נמנה עכ"ל. ובזה מובן לשון זה מ"ש ולקבל ע' שנין דילה הם ז' אורות שהיו מתפשטים בזעיר כמ"ש בשם הרב ז"ל.
לא נביע נביעו דמיין חיין הם נה"י דידה שנעשו מוחין לזעיר שנסתלקו אחר החרבן
דהא מקורא דילה אסתלק פי' יסוד דאבא שממנו יונקת אימא
ויבנהו ז' שנים פי' ויבנהו למלכות שהיא בית המקדש ומי בנה אותה ז' שנים שהיא הבינה ונקרא כך לפי שיצאו ממנה ז' אורות ונתפשטו בזעיר כמ"ש בשם הרב.
ואי תימא וכו' נ"ב וה"ו שהפגם הוא לא"וא דהא אין פגם נוגע שם:
וההוא מבועא עילאה נ"ב יסוד אבא
כדין אינון ע' שנין לא הוו נהרין פי' הז' אורות של אימא שהיו בזעיר נסתלקו ממנו כמ"ש:
י"ב שבטין דילה הם י"ב בקר שתחת המ'
אבד ההוא נביעו וכו' פי' מיסוד דאבא מסתיים תוך יסוד דזעיר וכשנסתלקו המוחין מזעיר ממילא היסוד דזעיר אבד ההוא נביעו דיסוד אבא.
ורזא דא כל הנפש הבאה ליעקב ששים ושש ואיהו ו' נפש דבית שני פי' ששים הוא ת"ת שהוא ו' גדולה כל אחד כלול מעשר גי' ששים. ושש הוא יסוד שהוא ו' זעירא ושניהם הם נפש של המלכות שהם נפשה ורוחנייותה והתכת הכתוב כך הוא כל הנפש הבאה ליעקב שהיא המ' שנקרא יעקב הם ששים ושש כל הנפש הבאה לבית יעקב ס"ו. ששים לאתערותא דיעקב ושש לאתערותא דיוסף בסע"ה דף ס"ה כתב מבואר מזה שביסוד הוא ששים ולא שש. ובתיקונים די"ח בראשית וכו' ברא שית אינון שית דרגין דנבואה דאתמר בהון שוקיו עמודי שש וגו' ואינון שית סלקין לשתין באן אתר ביסוד חי עלמין ולכאורה זה קשה אך לפי מה שנתבאר בכוונת פסח שיש שני זווגים אחד מיסוד לבדו בסוד ד"י. ואח' מת"ת שמשפיע ביסוד והוא צורת ד"ו. ונמצא שהזווג ד"ו יוצא מת"ת אל היסוד. והששים שהיו בת"ת הם ביסוד או בסוד הגדלות שעולה השליש דיסוד ונעשה ממנו ת"ת סוד הששים והוא סוד היסוד מה שמזווג עם לאה מכלי שלישי דיסוד שעלה למעלה בת"ת ונמצא כל דברי חכמים קיימם ששים בת"ת וששים ביסוד וז"ס אין פוחתים לפאה שהיא מ' סוף השדה של אצילות. פא"ה גי' אלה"ים. ואין פוחתים מששים שהוא השפעת היסוד וז"ש בתיקון י"ג וסלקא ה' באות ו' ולבתר סליק ו' ביו"ד לשית זמנין עשר עד דסליק לשתין ואינון אתוון הדבקות בק"ש דבגינייהו אתמר כל המשים ריווח בין הדבקים מצננים לו גיהנם וכו' ולקבלייהו ששים המה מלכות וידוע כי קומת המ' מתחל' מת"ת והיא עומדת כנגד היסוד ומחוברת עם זעיר בק"ך צירופי אלהים וכל העושה ריוח בין הדבקים עושה נסירה ביניהם ונוטלת ששים צירופים משמות אלהים וגם מקבלת מאורות הששים דעצמות אורות ת"ת ויסוד וז"שה ששים המה מלכות ר"ל מהששים שבת"ת או דיסוד המה נעשים מלכות או לכתר שלה שהוא כנגד הת"ת או בדעת שלה שהוא כנגד היסוד. ותשלום הפסוק ע"ש. בחבורא חדא ורזא חדא נ"ב גו"ף וברית חשבינן חד עכ"ל והטעם שלא אמרו בכל הספירות שהם חד רק בגוף וברית לא אמרו בקו ימין דזעיר שהם חסד ונצח וכן בקו שמאלי שהם גבורה והוד תירץ הרב באוצ"ח וז"ל כלל דבריו הנה בזעיר בתחלה לא היה בו רק ו"ק ואחר שבאו לו נה"י דאימא ב' פרקים דחסד עם פרק עליון דנצח אימא נעשו חכמה דזעיר ופרק תחתון דחסד עם פרק עליון דנצח דזעיר עם פרק אמצעי דנצח אימא נעשו חסד דזעיר וב' פרקים דנצח דזעיר עם פרק תחתון דנצח אימא נעשו נצח דזעיר וכעז"הד בקו שמאלי ובקו אמצעי והנה ת"ת דזעיר נעשה מפרק תחתון דת"ת דזעיר ומפרק עליון דיסוד דזעיר והנה יסוד דזעיר אין בו רק פרק א' ועטרה ואותו הפרק נחלק חציו לת"ת וחציו ליסוד דזעיר ומפני שהחלק שנוטל ת"ת מיסוד אינו פרק בפני עצמו כמו שאר הקוים לכן גוף וברית חשבינן חד עכ"ל: