מקדש מלך על ספר הזהר ב:קעו

ביה בליליא מתברכא מטרוניתא וכולהו חקל תפוחין ז"ל הרב בסידור בסעודת הלילה יאמר דא היא סעודתא דחקל עמידתה נגד נה"י: תפוחין עמידתה נגד חג"ת. קדישין עמידתה נגד חב"ד ונקראת סעודה זו כן כי היא אוכלת מפומא דזעיר וב"סהכ הביא פירוש זה ועוד כתב למה נק' סעודת הלילה סעודת' דמטרוניתא לפי שמזדווגים חיך וגרון דידה שהם בחינת חכמה ובינה על ידי הלשון דידה שהוא הדעת ואנו אוכלי' בלילה פה המלכות מזווג הזה שבפיה.

ביומא דשבתא בסעודתא תניינא כתיב אז תתענג על ה' על ה' ודאי דההיא שעתא וכו' ז"ל הרב בסידור בשחרית היא סעודתא דעתיקא תכוין כי א"וא ניזונים מפה העתיק' מהאורות היוצאים. גם אריך גופה עולה וניזון מעולם העקודים היוצאים מפה א"ק עכ"ל. וב' הפירושים האלו הובאו ג"כ בס"הכ:

דא היא סעודתא דזעיר ז"ל הסידור במנחה היא סעודת הזעיר תכוין שעולה הזעיר בדיקנא דאריך עד מזל הח' והוא נהנה מהשפעת פומא דאריך ולכך נק' סעודתא דזעיר. ובס"הכ הביא פי' זה. ועוד כתב שבשחרית מזדווגים חיך וגרון דזעיר ע"י הלשון נמצא שהאכילה היא מפה הזעיר. ובמנחה מזדווגים חיך וגרון דאריך ע"י הלשון והאכילה היא מפה עתיקא עכ"ל. והנה המקובלים מקשים מ"ש הזוהר כאן עם מ"ש באידרא זוטא חד סעודתא דמטרוניתא וחד דמלכא קדישא וחד דעתיקא קדישא וקשה סידורא דהכא עם סידורא דהתם. ולפום ריהטא נאמר שבאידרא לא הזכיר בהדיא כל סעודה של מי היא. ובפ' יתרו פרט כל אחד ואחד דהיינו שחרית סעודתא דעתיקא ובמנחה דזעיר וילמד סתום מן המפורש. אבל בדברי האר"י ז"ל שכתבנו יתורצו אלו ב' המאמרים. האמת שסעודת שחרית היא דעתיקא לפי שא"וא שיונקים מפה אריך. א"נ שאריך גופיה יונק מפי א"ק. ובמנחה דזעיר לפי שיונק מפומא דאריך וזה מ"ש בפ' יתרו. ומ"ש באידרא חד דמלכא קדיש' דהיינו שחרית יובן במ"ש בס"הכ שבשחרי' מזדווגים חיך וגרון דזעיר והאכיל' מפה זעיר. ובמנחה דעתיקא לפי שבמנחה מזדווגים חיך וגרון דעתיקא ע"י הלשון והאכילה היא מפומא דעתיקא ואלו ואלו דברי אלהים חיים ולתירוץ זה צריך לומר שהכוונה היא כמ"ש בפ' יתרו אע"פי שהבחינה האחרת גם היא אמת היא הארה בעלמא אבל ההיא דפ' יתרו היא הארה ממשית. משא"כ ההיא דבאידרא ומ"ש הכא מתברכא מטרוניתא וכולהו חקל תפוחין. פי' חקל תפוחין דהכא הם בי"ע.

מבני מלכא עילאה פי' זעיר היכלא דמלכא מלכות: חומרא דתלת מלי עונש של שלש סעודות שביטל ומהו העונש דינא דגיהנם. א"נ חומרא דג' מלי עונש גיהנם שיש בו ג' דברים אש ושלג ושרביטא דאשא שיש שם כמ"ש בפ' תרומה וז"ש דינא דגיהנם וכו':

כשאר זמנין וחגין פי' יש לו עונש אבל לא כמועדים וכן כתב בס' אור ישראל:

נשמתא אחרא וכו' הזכיר הזוהר ג"פ נשמתא ויובן במ"ש הרב ז"ל בלילה יכוין לקבל נר"ן מצד הנוקבא דהיינו כשיאמר בואי בשלום יכוין לקבל נפש מצד הנוקבא וכשאומר ש"ץ ברכו את ה' המבורך יכוין לקבל רוח מצד הנוקבא. וכשאומר ופרוס עלינו וכו' יכוין לקבל הנשמה מצד הנוקבא. וביום יכוין ג"כ לקבל נר"ן מזעיר דהיינו בנשמת כל חי יכוין לקבל נפש מזעיר. וכשסומך גאולה לתפלה יכוין לקבל רוח מזעיר. ובשמע ישראל דמוסף יכוין לקבל הנשמה מזעיר עכ"ל ולכך הזכיר ג"פ נשמה כנגד נר"ן דמ' שהם ג' או כנגד נר"ן דזעיר ואע"פי שלא אמר הזוהר נר"ן כן דרך הזוהר להעלים הדברים. סעודתא דאברהם יצחק ויעקב: כי סעודת הלילה היא של מ' נגד יצחק שהמ' בנינה מהגבורות. ושל שחרית שהיא דעתיקא היא נגד אברהם שבעתיקא הם החסדים הגדולים. ושל מנחה היא דיעקב שהוא זעיר.

אורייתא מתעטרא בעטרין שלימין פי' זעיר מתעטר במוחין שלימין מא"וא.

אשתמע בר"ן עלמין כתב הר"חו ז"ל כי ה' חסדים כל א' כלול מכולם הם כ"ה:

וכן ה' גבורות ובכללות גדול הם כ"ה פעמים עשרה הם ר"ן ועתיקא קדישא גלי רצון דיליה כתב הרב שבמנחת שבת מתגלה חסד דעתיק שבגו יסוד דעתיק שהוא במצחא דאריך וז"ס ואני תפלתי לך ה' עת רצון. אבל בשבת כד מטא שעתא דצלותא דמנחה רעוא דרעוין אשתכח וכו' קל כרוזא נפיק וכו' בח"י דף קמ"ה מאמר זה מבואר כי לאחר שיתגלה מצח הרצון דע"ק אח"כ מכריז הכרוז על עסק סעודה ג' ולכן צריך לעשותה אחר מנחה ולהזהר בה כי זכותה מצלת מגוג ומגוג. וכתב בדף קמ"ד כי מקובל אצלנו שט' חדשים תהיה עת צרה עד עת יולדה והיום האחרון יכבד הצרה מכל שלפניה ויום שבת יהיה הצרה עד עת מנחה ואז ישראל יהיו נענין ברצון בשעת מנחה ומיד יתפרסם משיח וזש"ה בעת רצון עניתיך דהיינו בעת גלוי מצחא דאריך כמש"ל: